46. סיגריה עברית

בשיטוטיי המענגים בין דפיהם המצהיבים של כתבי עת ישנים, תכניות תיאטרון וכד' נתקלתי להפתעתי בשפע של פרסומות לסיגריות במגוון רחב של מותגים. בדיקה קצרה העלתה שהחל משנות העשרים המוקדמות פרחה כאן תעשיית הסיגריות וגם גידול הטבק. היו כאן סיגריות שטוחות וסיגריות עגולות, עם פילטר ובלעדיו. ריכזתי מדגם שאינו מייצג של פרסומות משנות הארבעים והחמישים, וכן מבחר כרזות בנושא סיגריות וגידול טבק, אשר הוענקו לבלוג נושנות באדיבות הארכיון הציוני המרכזי. וגם כמה עדויות על גידול הטבק, גידול חקלאי שעלה כמטאור אך עלה בעשן לאחר כמה שנים (ראה הערות העורך להלן). ריבוי הפרסומות מעיד על תחרות עזה, בין היצרנים המקומיים לבין עצמם ובין היצרנים הערבים והיהודים. היו אלה שנים בהן עדיין לא נודעה השפעתן המזיקה של הסיגריות, ומפליא שגם כיום, כאשר הידע הוא נחלת הכלל, לא פס מן העולם מנהג משונה זה, שהוא עדיין בעל כוח כלכלי אדיר. מבט אל תעשיית הטבק פותח צוהר נוסף לראשיתה של התעשייה העברית והחקלאות העברית בארץ ישראל.

א.  פרסומת משנת 1941, של חברת מַספֵרוֹ (ראו בהערות העורך), המיועדת לחיילים העברים בצבא אנגליה, המצויים על אדמת אירופה בעת מלחמת העולם השניה, רחוק מן הבית. קופירייטינג במיטבו, הפורט על הנימים הנכונות:

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

ב. מדגם של פרסומות נוספות למותגי סיגריות משנות הארבעים והחמישים.

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

פרסומת (1949) ששלח אלי ידידי מקוראי הבלוג מרמת הגולן:

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

ג. כרזות פרסומת לסיגריות המצויות בארכיון הציוני המרכזי בירושלים:

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

ד. עדות על גידול טבק מתוך: ירחון השדה, 1923 (ראה על ניסיונות נוספים שכשלו בהערות העורך). בירחון השדה פורסמו מידי חודש הנחיות לגידול טבק. (שימו לב לשימוש בקולטיבטור-סוס).

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

ה. כרזות הקשורות לגידול הטבק ולהתארגנות יצרני הסיגריות לשם עמידה בתחרות מול הסיגריות המיובאות. הכרזות באדיבות הארכיון הציוני המרכזי, ירושלים.

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

יצרני הסגריות היהודים התארגנו לשם התחרות בסיגריות המיובאות, והקימו גוף בשם "ברית נאמני התוצרת". הם פרסמו כרזות כגון זה המופיע לעיל על לוחות המודעות. כרזה נוספת פורסמה בזו הלשון: "ברית נאמני התוצרת" ואף פרסמו פשקווילים על לוחות המודעות, כמו זה ששלחת וגם בנוסח הזה: "לקהל המעשנים, הייתכן שעוד היום תמשיך לעשן סיגריות מתוצרת לא עברית??? התגרום עוול לאחיך? התפגע בריעך ובנפשך אתה? אף אם אתה בעצמך מעשן סיגריות מתוצרת עברית – עדיין לא יצאת ידי חובתך. חובה קדושה מוטלת עליך להסביר לחברייך ולכל קרוב אליך כי אלפי פועלים עברים מתפרנסים מתעשיית הסיגריות העברית. מאות משפחות עבריות סובלות מחרפת רעב בגלל ההרגל הנפסד של חלק מהקהל  להמשיך עוד כיום לעשן סיגריה מתוצרת זרה. אזרח עברי – זכור ושמור לעמוד בפרץ בשעת חירום זאת."

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הערות העורך

ייצור הסיגריות בארץ ישראל קשור בתקופת היישוב ובתקופת המדינה לחברת מספֵרוֹ שהיתה חברת-בת של ענקית הטבק British American Tobacco. היא החלה את פעילותה בארץ ישראל בשנת 1921 ולפני כן פעלה במצרים. מי שהיה אחראי על הבאתה לישראל ואף על הדרכת החקלאים בגידול טבק הוא יוסף ויקטור לופ. בשנת 1956 הפסיקה החברה את פעילותה בישראל כמו חברות בינלאומיות אחרות בשל החרם הערבי ומכרה את מותגיה לחברת דובק, שהפכה ליצרן הסיגריות היחיד בישראל. עם נעקוב אחר שמות הסיגריות, אשר הופיעו בעשרותיהם, ניווכח שהם נעים בין שמות האמורים לעורר גאווה לאומית ציונית (עדן, נשיא, אל על, כנסת, דגל, כרמל, דפנה, גלבוע) לבין שמות בעלי ניחוח של "חוצלארץ" ותדמית בינלאומית (אסקוט, ראודור, נובלס, רויאל, נלסון, מונטבלאן, אימפריאל, פולריס, לידו, ברודווי, מונטנה, מוסטאנג). סקירה קצרה על תחילתה של תעשיית הטבק בישראל נמצאת כאן. כאמור, גידול הטבק על ידי חקלאים יהודים (הייצור נשלט על ידי הערבים והדרוזים) החל בשנת 1921, עם החלת חוקי המנדט הבריטי וביטול המונופול והמיסוי הכבד של השלטון העותמני. הגידול ידע פריחה קצרה, אך דעך במהרה בשל עודף ייצור ומס כבד שהטילו האנגלים על תעשיית הטבק. ניסיון לגדל טבק בקיבוץ הראל מתואר כאן, ותיאור נוסף של פריחת הענף הקצרה ונפילתו מצוי כאן על גידול הטבק ברעננה. למעוניינים – עבודה מקיפה על גידול הטבק במושבות הגליל בשנות העשרים.

 

 

 

45. ראש השנה תשע"ה

אם סבא שלי היה שולח לי היום, כמנהגו שנים רבות, איגרת ברכת שנה טובה, הוא היה כותב בראשה: בעה"ש ערה"ש ה'תשע"ה. (למתקשים: בעזרת השםערב ראש השנה, השנה בתוספת ה' אלפים לבריאת העולם). גם הורי עשו כך. גם כאשר גרנו באותה עיר, הקפידו לשלוח לנו "שנות טובות" בדאר, ובראשן – ערה"ש ואותיות השנה הנכנסת. אך 'בעה"ש' כבר נעלמה. וגם ה-ה' אלפים נשמטה ואיננה. היום שולחים ברכות שנה טובה במייל ובמסרון ובווטסאפ והדאר בשביתה. אבל פה ושם עדיין צצים דוכנים לממכר שנות טובות, ואנשים קונים בשביל הנוסטלגיה. הכותל, חייל עברי, מנורה ושופר, מגדל דוד, ציפורים ופרחים, ועל הכל זרוייה אבקת כסף מנצנצת.

ראש השנה הוא א' תשרי. על תשרי מתוך לוח החייל היהודי 1941 (ראו רשומה מספר 36):

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

את מסכת ברכות נתחיל בברכתו של יעקב אריאל, מחבר הספר "מחזות לכל השנה" (1925) (ראו רשומה מספר 30). זהו העמוד החותם את הספר. אל תחמיצו את הערות השוליים בתחתית העמוד!!!:

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

ונמשיך בכמה שנות טובות מן האוסף. ותחילה, כמצוות ימים אלה – שנת בטחון ושלום, או שלום ובטחון.  שימו לב לזחל"ם ולמכונת הירייה, ובמהדורה מאוחרת יותר, גם מקומו של התומ"ת לא נפקד:

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

ואין מתאים יותר מלהמשיך עם ברכתו של הרב הראשי אלוף שלמה גורן לחיילי צה"ל בפרוס שנת תשכ"ד – מתוך: מחניים פ"ד, הוצאת צבא הגנה לישראל, הרבנות הצבאית הראשית, ערה"ש ה'תשכ"ד:

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

וקולאז' של איקונים מוכרים ואהובים:

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

ומקבץ נוסף:

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

בשבוע שעבר צילמתי דוכן שנוטובות ברחוב אלנבי ת"א.

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

ולכל מי שחפץ להכין כרטיס ברכה במו ידיו – להלן ההוראות, מתוך ספר לימוד השפה העברית שיצא בניו-יורק בשנת 1951 (תודה לתמי).

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הערות העורך

שנה טובה !!!

44. תיאטרון, חלק II

המשך הצגת תכניות תיאטרון ישנות מתוך האוסף שלי. ראו חלק ראשון בנושא תיאטרון (הקאמרי והבימה) ברשומה הקודמת (לגלול כלפי מטה לרשומה מס' 43). בחלק זה נעסוק תחילה בתיאטרונים נוספים, אשר כולם לא שרדו וירדו מעל במת התיאטרון, אך טבעו את חותמם על תרבות התיאטרון הישראלית והיוו בה ציון דרך. ולסיום ניזכר באחד המחזות המצליחים ביותר בישראל בכל הזמנים…

א. תיאטרון זוטא. תיאטרון זה פעל בשנים 1956 – 1967. מייסדיו היו זיגמונט טורקוב ומאיר ינאי, שניהם דמויות מעניינות מאוד. קיראו בכתבה מעיתון דבר על תיאטרון זוטא ומייסדיו. על מאיר ינאי, מן הדמויות הבולטות בחיי התיאטרון בארץ בשנות החמישים והשישים, שהפך לרב מומחה לקבלה, קראו באתר זה.  תיאטרון זוטא היה תיאטרון נודד, שהופיע בעיקר ביישובי הפריפריה וההתיישבות העובדת בהרכב מצומצם של 3 – 5 שחקנים. בתכנייה משנת 1963 של ההצגה "סע הביתה יונתן" מאת הסופר חנוך ברטוב, מסביר זיגמונט טורקוב את דרכו של התיאטרון.

Zuta-1

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

Zuta-3

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

Zuta-4

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

כריכה אחורית.

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

ב. תיאטרון זוית תיאטרון נייד ואינטימי שהוקם בשנת 1959 ע"י פנינה גרי, שמואל עצמון ושמואל עומר ופעל עד 1968, אז נטמע בתיאטרון הבימה. מתוך התכנייה של ההצגה "נושים" משנת 1967, בבימויו של יוסי יזרעאלי:

Zavit-1

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

Zavit-2

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

ג. תיאטרון אהל, פעל בחסות הסתדרות העובדים הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל, בין השנים 1925 – 1969. בשמו המלא: "אהל, תיאטרון פועלי ישראל". מתוך תכניית ההצגה "זהירות סבוב מסוכן" משנת 1955, בבימויו של מנחם גולן:

Ohel-1 Ohel-2

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

ד. תיאטרון במת השחקנים הוקם ב-1966 על-ידי עודד קוטלר ושחקנים עמיתים. שיחקו בו לאורה ריבלין, אמנון מסקין, אילן תורן וגם טוביה צפיר ואסי דיין (שפרש במהרה). (אפשר לקרוא במאמר זה בפרק ד' על במת השחקנים). בשנת 1970 קיבל על עצמו עודד קוטלר לנהל את תיאטרון חיפה ולקח לשם את חבורת במת השחקנים. תיאטרון חיפה בהנהגתו של קוטלר ודמויות כמו נולה צ'לטון שינו את פני התיאטרון הישראלי. מתוך תכניית ההצגה "עלילות טלמכוס קליי" משנת 1967. תרגום המחזה – תרצה אתר (בתו של נתן אלתרמן):

Bamat-1

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

Bamot-2

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

שימו לב לאסף דיין, כוכב ההצגה, ולטוביה צפיר.

Bamat-3

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

ה. תיאטרון בימות נוסד ונוהל על ידי יעקב אגמון ופעל בין השנים 1956 – 1967. כוכביו היו גילה אלמגור, אבנר חיזקיהו ויוסי בנאי (בנאי ואלמגור זכורים לטוב מן ההצגה הכלה וצייד הפרפרים). מתוך התכנייה של ההצגה "גבעת ספון ריבר" משנת 1968. שימו לב לצוות השחקנים, שכיכב באותה שנה בלהיט "איש חסיד היה". ראוי לציון גם האחראי על התפאורה, דני קרוון, שעלה אחר כך לגדולה.

Bimot-1

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

Bimot-3

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

בתכנייה זו מצאתי פנינה אמיתית, מלאת תקווה וחזון:

Bimot-2-Tahana

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

ו. תיאטרון השדרה הוקם על-ידי מנחם גולן בשנת 1951. בשנת 1952 הועלה המחזה המצליח "עליזה מזרחי" אותו הפך גולן לסרט בשנת 1967. ראו את הפרסומת לסרט בתכנייה של ההצגה "בודדה באפלה" משנת 1967, מחזה מתח בכיכובם של דינה דורון, ראובן זינגר והשחקנים הצעירים חנן גולדבלט, יוסף שילוח ושי דנון:

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

ז. ולסיום פרק זה המוקדש לתיאטרון הישראלי, נחזור אל התיאטרון הקאמרי ולמחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר"   במהדורת מחזמר, משנת 1964 (כפי שמעידים הכרטיסים המצורפים להלן). זהו אחד ממופעי הבמה המצליחים של כל הזמנים בישראל והתכנייה בהתאם. כריכה צבעונית, ארבעה-עשר עמודים מוקדשים לפרסומות! בצבע ספיה חגיגי (ראו דוגמה להלן). ראו מידע מעניין על כותב המחזה, דמות ססגונית כשלעצמה.

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הפקת ההצגה ריכזה את טובי האמנים בתחומם:

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

אילי גורליצקי בכפל תפקידים:

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

אילי גורליצקי עם עדנה פלידל ועם רחל אטאס:

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

יונה עטרי:

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

43. תיאטרון

מתוך האוסף שלי – תכניות ישנות של תיאטראות ישראל, חלק ראשון:

נתחיל בתיאטרון הקאמרי. כאן: אפשר לקרוא על תולדות התיאטרון הקאמרי, וכאן: רשימת כל ההצגות שהעלה תיאטרון זה. המחזה המלא הראשון שהועלה על-ידי התיאטרון הקאמרי היה "משרתם של שני אדונים" בשנת 1945.

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

התכניות הודפסו אז על נייר דקיק ופשוט ומימדיהן היו זעירים, אך כבר מעטרים אותן פרסומות.  בעמוד שלעיל – פרסומת לסיגריות "מספרו". עדיין לא הופיעו תמונות השחקנים בתכניות. בשנות החמישים, וגם מאוחר יותר במקרים רבים, לא השתמשו עדיין בתואר "במאי" אלא נכתב: ההצגה – ושם הבמאי. האמן שצייר את התפאורה נקרא בתכנייה הצייר.

בשנת 1949 הועלתה ההצגה "הצל", אשר נכתבה על-ידי ייבגני שוארץ על פי האגדה של הנס כריסטיאן אנדרסן. בין השחקנים יוסף ידין וחנה מרון שהפכו לכוכבים הגדולים של הקאמרי:

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

התכנייה מודפסת בצבע – חריג באותן שנים. על גב התכנייה מוכרז המחזה הבא:

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

במלאת לתיאטרון הקאמרי 10 שנים, הועלה המחזה "קזבלן" מאת יגאל מוסנזון, עדיין לא כמחזמר. בתפקיד קזבלן יוסף ידין. יוסף מילוא – שעמד בראש קבוצת השחקנים מייסדי התיאטרון, מתאר את תולדותיו של הקאמרי.

Camery-6

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

Camery-7

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

וכעת אנו עוברים לכמה תכניות של תיאטרון הבימה. בשנות החמישים עדיין לא הוכרז כתיאטרון הלאומי. ההצגה "רוחות" מאת איבסן. צייר התפאורות (הצייר) מרסל יאנקו, הצגת הבכורה – 1947. בכיכובם של הענקים: רובינא ומסקין.

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

ומשנת 1950, ההצגה "אותלו הכושי מונציה" בתרגומו של נתן אלתרמן. לצוות הצטרפו כמה כוכבים צעירים כמו שלמה בר שביט.

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

נעבור לשנת 1961, להצגה "נישואיו של האדון מיסיסיפי" מאת המחזאי השוויצרי פרידריך דירנמאט. רשימת המשתתפים מלווה כבר בתמונות השחקנים, וזו הסיבה שאני מעלה לכאן תכנייה זו דווקא, על מנת שתוכלו לראות כיצד נראה אז יוסי בנאי וכן מתרגם ההצגה לעברית – המשורר נתן זך. התכנייה משופעת בפרסומות ויש גם עמודים נוספים, המוקדשים אך ורק לפרסומות. סקר חטוף ובלתי מדעי בעליל מראה שהפרסומות הנפוצות ביותר בתכניות אז היו של חברות הביטוח וסיגריות (תחשבו על הקשר בין סיגריות וביטוח חיים). היו גם פרסומות רבות של חנויות לפרוות, סלונים אלגנטיים לפרוות ובתי קירור לשמירת פרוות.

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

בשנת 1963 שופרה איכות התמונות לבלי הכר. גם איכות הפרסומות. ראו למשל בתכנייה להצגה "סוף המירוץ" מאת סר פיטר יוסטינוף, שחקן אנגלי מפורסם, במחזות וסרטים, במאי סרטים אך גם מחזאי.

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

ולסיום – כרטיס ההצגה.

Bima-6

עד כאן החלק הראשון. בשבוע הבא – בחלק השני בנושא תיאטרון – תכניות של תיאטראות נוספים, מן הקטנים והשכוחים, אשר פעלו בצלם של הגדולים, כמה הצגות מפורסמות וכמה פרסומות מפתיעות.

 

42. לוח קואופרטיבי (1930 – 1935)

לוח קואופרטיבי שמושי יצא לאור אחת לשנה במשך עשרות שנים, החל משנת 1930. (ראה הערות העורך להלן). החומר המובא כאן לקוח מן הלוחות הראשונים – 1930 – 1935.

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

כמה פנינים מתוך הלוחות, בייחוד מן הלוח הראשון (1930 – 1931): 

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

עשרת הדברות לחוסכים

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

מחלקות ממשלת המנדט. שימו לב למחלקה לחפוש חטאים (המחלקה לחקירות פליליות):

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

שערי המטבע בשנת 1930 – שימו לב לחוזקה של הלירה הא"י (לירה א"י אחת שווה 4.86 דולר, היום התהפכו היוצרות). עם השלטת המנדט הוחלפה בישראל הלירה המצרית בלירה הא"י.

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

רשימת הבנקים בארץ ישראל. לאן נעלם האוצר הבולגרי?

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

מידע מענין הוא מספר היהודים בארצות שונות בעולם (1929) ובישראל (1931) וגם היחס בין מספר הערבים והיהודים ביישובי ארץ ישראל באותה עת. (שימו לב למספר היחסי בין ערבים ויהודים בערים רמלה, טבריה, עכו, אך בייחוד באר שבע):

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

No Jews-29-3

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת.

No Jews-29-4

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

קטע מתוך סקירה על מצב התחבורה בארץ ישראל, 1934 לעומת 1933. ראו כמה טרקטורים היו בישראל:

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

כדאי לצפות בכמה פרסומות על מנת לחוש את רוח התקופה. תחילה מספר חברות ביטוח. המלה ביטוח עדיין לא היתה קיימת והביטוח נקרא "אחריות". שימו לב, שגם אז חברות הביטוח הבטיחו הבטחות:

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

יוסף ריבלין שלח ידו בכמה סוגי מסחר, כולל פילמים מדברים עברים ויהודים

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הערות העורך

לוח קואופרטיבי שמושי יצא לאור על-ידי "המרכז" – מוסד מרכזי של האגודות ההדדיות לאשראי ולחסכון בארץ-ישראל, אשר ריכז את הפעילות של הגופים הקואופרטיביים – בעברית: אגודות שיתופיות. החל משנות העשרים של המאה הקודמת, ואף לפני כן, הוקמו בישראל אגודות שיתופיות רבות בתחומי המסחר והצרכנות, התחבורה, החקלאות, התעשייה והבנקאות. גופים כגון אגד, דן, הארגז, אגודות הכורמים, תנובה המשביר ורבים אחרים, חלקם בחסות ההסתדרות ותנועת העבודה וחלקם גופים פרטיים. עם דעיכת הרעיון הקואופרטיבי בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת, עברו אגודות רבות  תהליכי הפרטה. מידע על אגודות שיתופיות הקשורות לתנועת העבודה אפשר לקרוא כ א ן. סקירה מקיפה על הקואופרציה בישראל בתקופת המנדט, בייחוד הגופים הפרטיים, אפשר לקרוא במאמרו של נחום קרלינסקי.

הלוח הקואופרטיבי, בעריכת יל"ג כהנוביץ (הלשונאי והבלשן יצחק אבינרי, שהיה העורך הלשוני של הלוח, החליפו כעורך ושימש בתפקיד למעלה מארבעים שנה) אשר כתוב ברוח של "עשיית נפשות" לרעיון הקואופרציה, הוא מקור בלתי נדלה של מידע כלכלי והיסטורי על התפתחותה של ארץ ישראל ועל המעבר משלטון המנדט אל מדינה עצמאית, מן ההיבטים הכלכליים והשלטוניים-ממסדיים. למשל – בסקירה הכלכלית על שנת 1931 אפשר ללמוד על היבוא והיצוא של ארץ ישראל. היצוא העיקרי של ישראל הוא תפוזים (50%), שאר המוצרים שישראל מייצאת הם סבון כביסה (10%), אבטיחים ותבואות (15%) ומוצרי תעשייה – מלט, גרביים ושניים תותבות!. המדינה אליה היצוא הוא הגבוה ביותר היא אנגליה (תפוזים) ואחריה צועדות מצרים וסוריה, הקונות גם מוצרים נוספים הנזכרים לעיל. מסוריה מייבאת ארץ ישראל אריגי משי וכותנה, ממתקים, נעלים, ביצים. עצי-בנין מיובאים מרומניה, תפוחי-אדמה מקפריסין ושמן זית מאיטליה. מכשירי כתיבה, מכונות וכימיקלים מגיעים מגרמניה. בשנת 1931 פקדו את נמלי ארץ ישראל (עזה, יפו, חיפה, עכו) 806 אניות-קיטור ו-2143 אניות-מפרשים.

הבעת תודה – הסריקות מלוח הקואופרציה השמושי נעשו באדיבות הארכיון הציוני המרכזי, ירושלים.