בספר השנה של אגודת העיתונאים משנת 1945 (מסכם את שנת 1944) הופיעה כתבת תדמית מענינת מאוד של חברת התחבורה "אגד". בכתבה זו מצאתי איזכור של פרשייה נשכחת – משייתם מן הים של אוטובוסים של חברת פורד, אשר היו על סיפונו של כלי שייט של בנות הברית, אשר טובע מול חופי ישראל במלחמת העולם השנייה. משיית המכוניות נעשתה בשנים 1943 (6 מכוניות) ו- 1944 (13 מכוניות). מכוניות אלו היוו תוספת נכבדה לצי ה"אבטובוסים" של אגד, אשר סבלה ממצוקת חלפים ובייחוד צמיגים במהלך שנות המלחמה.
הכתבה מספקת מוקדי עניין נוספים (ראה "הערות העורך"):
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
הערות העורך
האם ידעתם שאת השם "אגד" העניק לחברה חיים נחמן ביאליק?
לא הצלחתי להתחקות אחר הפרשייה המוזכרת בכתבה של אגד. איזו אניה טובעה מול חופי ישראל?, כיצד?. הגורם שהיה הפעיל ביותר (ובאופן מוצלח) בהטבעת אניות מערכה של הבריטים והצרפתים במימי הים התיכון היתה שייטת הצוללות האיטלקית "שייטת 10", אשר צוללותיה היו מצויידות בצוללות זעירות ("חזירי ים") בעלות מוקשי עלוקה. שייטת זו הניחה את הבסיס לתורת הקומנדו הימי, ממנו שאב גם חיל הים הישראלי את מקורותיו.
ציטוט מתוך האתר "שבעת הימים" של יפתח קוזיק, על הצוללת האיטלקית "שירה" (SCIRE), שטובעה ע"י האנגלים כאשר תקפה את נמל חיפה:
"הצוללת המפורסמת " שירה " , סיימה את חייה במפרץ חיפה במהלך התקפה תת ימית על ספינות קרב ברטיות כחלק משרשרת התקפות מרשימות במיוחד של השייטת העשירית של חיל הים האיטלקי , הצוללת מדגם אפריקנו אדואה 600 נבנתה במשך שנתיים והושקה למים בינואר 1938 כדוגמתה נבנו 17 צוללות תאומות אורך הצוללת 61 מטר ודחי של 620 טון 45 ימאים על סיפונה מנוע דיזל בעל 1200 כוחות סוס מתוצרת חברת פיאט ובנוסף שני מנועים חשמליים בני 800 כוחות סוס מתוצרת חברת מרלי , בשיוט מעל פני המים הגיעה הצוללת למהירות של 14 קשר ומתחת לפני המים יכלה לשייט במהירות של 7.5 קשר , שישה קני טורפדו 533 מ"מ ועומק צלילה מרבי של כ- 80 מטר , בהתאמה מיוחדת הוסיפו לצוללת שלושה תאים לאחסון " חזירי ים " ( צוללות אישיות לפשיטה ותקיפה ) סגן אלוף ולריו בורגזה היה מפקדה האגדי הראשון של הצוללת אשר שימשה את השייטת העשירית של חיל הים האיטלקי ובמובנים רבים נחשבת לשייטת "שהמציאה " את הקומנדו הימי , בחילות שונים בעולם ובכלל זה בחיל הים הישראלי הטמיעו שיטות עבודה וטקטיקות שפותחו הלכה למעשה בשייטת העשירית האיטלקית בפיקודו של בורגזה , שימוש בסירות נפץ בקאייקים בחזירי ים ועוד .
הצוללת שירה הייתה בראיה יהודית ישראלית צוללת עוינת אשר שרתה תחת המשטר האיטלקי הפאשיסטי והייתה בת ברית למשטר הגרמני נאצי במסגרת פעילותה התקיפה הצוללת מטרות רבות (בהצלחה מרובה ) בנמלים שונים באגן הים התיכון מגיברלטר ומזרחה והיוותה איום רציני ביותר עבור הצי הבריטי , באוגוסט 1942 במהלך משימת תקיפה שמטרתה לפגוע בספינות מלחמה בריטיות בנמל חיפה כשעל סיפונה 27 צוללנים אותרה והוטבעה הצוללת שירה ע"י ספינת הקרב הבריטית HMS ISLAY במרחק 11 ק"מ מהחוף בעומק של 32- 33 מטר על קרקעית הים. לימים אבד מיקומה של הצוללת הטבועה ורק בשנת 1984 תוך כדי ביצוע סקר ארכיאולוגי במפרץ חיפה התגלתה הצוללת האבודה , משלחת מהצי האיטלקי בסיוע צוללים ישראלים חילצו מתוך הצוללת עצמות אדם מהצוות שטבע במהלך המשימה האחרונה בה הוטבעה השירה , לוח זיכרון הונח על הצוללת במקום טביעתה וטקס רשמי נערך במקום ."
מידע מפורט יותר על עלילותיה של "שירה" אפשר למצוא באתר של צור שיזף ובאתר Tek-Dive (כאן המידע הרב ביותר).
אולם, המידע המצוי ברשת כולל תיאורי תקיפות של הצוללות הללו על ספינות מלחמה, ואילו סביר שכמות כזו של אוטובוסים תמצא על ספינת הספקה (גם אלו היוו מטרה אסטרטגית בימי המלחמה). בכתבה מוזכרת המלה "טורפדה", כלומר נעשה שימוש בטורפדו להטבעת האניה. כל היודע משהו היכול לשפוך אור נוסף על הפרשה – מוזמן להעשיר את ידיעותינו.
ראו בתגובות לרשומה (בועה למעלה, או לינק לתגובות בתחתית הרשומה) את המשך הצטברות המידע על האוטובוסים (פורד פרגו) שנמשו מן הים.
מעניין כמובן להיווכח מה היה אוצר המלים העבריות בנושאים שונים הנסקרים בכתבה. אוטובוסים נקראים "אבטוסובים", מוסך הוא "גרג'" (וברבים "גרג'ים). יפה השימוש במלה "אמודאים". המלה "דרכים" מוטית בלשון זכר (במפה).
מפת קווי אגד מראה מה היו צירי התחבורה העיקריים בארץ ישראל בשנת 1944, אשר שיקפו את פריסת ריכוזי האוכלוסייה העברית. בולטים במיוחד ניתוקו של הנגב וריקנותו באותה עת. באר שבע היתה עיר ערבית לחלוטין וישובי "11 הנקודות" הוקמו רק בשלהי 1946. נקודת היישוב הדרומית ביותר היתה באר-טוביה (קוסטינה) ומרבית המפות מאותה תקופה מסתיימות בקו רוחב של דרום ים המלח. ספרות מן התקופה ההיא מעידה שהנגב היה "ארץ בלתי נודעת", עד שהחלו סיירי הפלמ"ח לתור אותה ברגליהם (גם זאת בניגוד לחוק המנדטורי שאסר טיולים בנגב). בית הערבה וקליה עדיין שוכנות מצפון לים המלח, לפני הריסתן במלחמת השחרור. (קליה חודשה לאחר מלחמת ששת הימים). כביש החוף (כביש מס' 2) בין תל אביב וחיפה עדיין לא היה קיים והתנועה נעשתה דרך מה שמכונה היום כביש מס' 4 (אשר נחנך בשנת 1937, לפני כן הדרך עברה בקלקיליה, טול-כרם וג'נין). סלילתו של כביש החוף החלה בשנת 1949 (בין ת"א ונתניה) והושלמה בשנת 1959 (בין חדרה וחיפה). הרחבת הכביש למסלול נוסף החלה בשנת 1963 והושלמה ב-1969.
