164 – מאיר שלו – "נער שב מן הצבא"

בשנת 1970 יצא לאור ספר שירים מאת המשורר יצחק שלו, אביו של הסופר מאיר שלו, "נער שב מן הצבא" (הוצאת א. לוין-אפשטיין-מודן).  בספר 25 שירים. השירים קשים ונוקבים ומהדהדים בדיוק רב את רוח הדברים השוררת כיום במציאות שלנו, ממרחק חמישים וחמש השנים שחלפו מאז נכתבו ברגשות עזים. השירים נכתבו בהשראת המאורעות של אותם ימים. במישור הלאומי – מלחמת ההתשה שבה נפלו 968 ישראלים ונפצעו 3730, ובמישור האישי – פציעתו הקשה של מאיר שלו, בעת שירותו הצבאי. תחת גל האופוריה ששטף את ישראל לאחר מלחמת ששת הימים, הערצת הגנרלים ואלבומי הניצחון, כמעט ונשכחו חללי המלחמה, הפצועים והנכים. המושג "פוסט טראומה" עדיין לא ריחף באוויר. מלחמת ההתשה והנפגעים הרבים גרמו להתפכחות מסוימת, אך עדיין ציפו לנו שתי הפתעות נוראות במרחק 50 שנה זו מזו.

מאיר שלו היה חייל בסיירת גולני. בנובמבר 1967, בעת שבבקעת הירדן (ארץ המרדפים) התנהלה מלחמת התשה, יצאו מאיר וחבריו למארב. בגלל טעות בניווט הצוות של מאיר התמקם במקום שהיה מיועד לחולייה אחרת ואש כוחותינו נפתחה עליהם וגרמה למותם של חלקם ולפציעתם של אחרים. מאיר נפגע מארבעה כדורים שנורו על ידי כוחותינו, פונה לבי"ח עפולה וחייו ניצלו. לימים סיפר מאיר: "קיבלתי פקודה שאסור לי לספר על האירוע הזה לאיש, לרבות בני משפחתי. זו הפקודה שאניהכי גאה בסירובי לה". יצחק, אביו של מאיר, נחשף למותם של החיילים ולסבלם של הפצועים בבית החולים. כעבור כמה חודשים החל לכתוב את השירים.

בטרם נפנה אל שירים נוספים מן הספר הזה, ניזכר בכמה אירועים בשנת 1970, השנה בה פורסמו השירים:      מלחמת ההתשה (מלחמת 1000 הימים) החלה מיד לאחר מלחמת ששת הימים, אך הסלימה במרץ 1969. עיקר הלחימה התרחשה בתעלת סואץ, רחוק מן המודעות של העורף (חיים גורי אמר – התעלה בוערת ותל אביב מוארת), וגם בבקעת הירדן ובגבול עם סוריה. באוגוסט 1970 החליטה ישראל להיענות ליוזמה האמריקאית להפסקת אש, גם ללא הסכם שלום. שרי גח"ל התנגדו להחלטה ופרשו מממשלת הליכוד הלאומי (מוכר לכם?). הסכם הפסקת האש נחתם ללא הסכמת גח"ל. הנה תזכורת לשנת 1970:

בן גוריון פורש.     מוקם כפר דרום, ההתנחלות הראשונה ברצועת עזה.    משאית צ.ה.ל עמוסה בתחמושת התפוצצה בבסיס הצבאי בנמל אילת, 24 חיילים נהרגו, עשרות נפצעו.   בפיגוע בטיסת סוויסאיר משוויץ לישראל נהרגו 47 איש.    חיל הים המצרי הטביע בטילים מתוצרת רוסיה את ספינת הדייג אורית.    בפיגוע נגד אוטובוס ילדי אביבים נרצחו 9 ילדים ו-3 מבוגרים ונפצעו 19 ילדים.    חוסיין פותח בפעולות "ספטמבר השחור" כנגד הפלסטינים בירדן.    סלע שניתק ממקומו עקב הגשמים מחץ את חדר האוכל בבסיס הצבאי בנאות הכיכר וגרם למותם של 19 חיילים.   אסם מתחילה לייצר ביסלי.    הכנסת מעבירה תיקון לחוק השבות הנותן הגדרה דתית הלכתית לשאלה מי הוא יהודי.    המחזה "מלכת האמבטיה" של חנוך לוין מורד מן הבמה לאחר 19 מופעים.    מכתב השמיניסטים לגולדה.    שלישיית הגשש החיוור מופיעה עם "מים לדוד המלך".    שיר השנה בגל"צ הוא "למה לי לקחת ללב" של אריק אינשטיין.    יוצא לאור הספר "מיץ פטל" של חיה שנהב.    הרב עובדיה יוסף הוא חתן פרס ישראל לספרות תורנית. מוטל'ה שפיגלר מבקיע שער מול שוודיה במונדיאל במקסיקו.    נולד – יגאל עמיר, רוצחו של יצחק רבין. נפטרו – נתן אלתרמן, לאה גולדברג, שמואל יוסף עגנון. כל זאת בשנת 1970.   

יצחק שלו (1919 – 1992) היה חבר בארגון האצ"ל, התנדב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. נמנה עם חברי "שורת המתנדבים". ממייסדי "התנועה למען ארץ ישראל השלמה". רעייתו בתיה ממשפחת בן-ברק מנהלל. יצחק, המורה לתנ"ך, הנחיל לבנו מאיר את הבקיאות ואהבת התנ"ך. הנה הכיתוב אודות יצחק שלו על גבי הדש הפנימי של עטיפת ספר השירים:

בשיר הבא רומז יצחק להשתתפותו של מאיר בקרב על תל פאחר.

ב-14.3.1969 התפרסם בעיתון מעריב שירו של מאיר שלו, שהיה אז בן 21 שנים, "על דעת הנערים". שיר אנטי מלחמתי. השיר פורסם כתגובה לשירו של אורי צבי גרינברג (אצ"ג) "על דעת המקום והזמן" – פרפראזה על מילותיה הראשונות של תפילת כל נדרי. סיפר מאיר: "נהרגו לי כמה וכמה חברים וכתבתי שיר על אותם משוררים שיושבים בבית וכותבים את שירי התרעלה".

122 – יום הזיכרון תש"פ

א. השיר "צעירים טייסים ימותו" מאת יצחק שלו (אביו של מאיר שלו). יצחק שלו (1918 – 1992) פרסם את השיר לראשונה בספרו "נער שב מן הצבא" (הוצאת לוין אפשטיין, 1970). השיר פורסם גם באסופה המחודשת של שיריו "השיר אל הזמן העובר" (עם עובד, 2009) ובספר "אדם במלחמה – מבחר פרקי ספרות" (מערכות, משרד הביטחון, אגף השקום, 1975). בן אחיה של אשתו של יצחק שלו (בן דודו של מאיר שלו), סרן צור בן ברק, נהרג בתאונת מטוס מיראז' בינואר 1967 והיה ההשראה לכתיבת השיר. תאונה דומה התרחשה גם בשנת 1951, כאשר הטייס סגן שלום רקיר נפל והתרסק עם מטוס המוסטנג שהטיס, בשדות עמק יזרעאל, בין משמר העמק וכפר יהושע. מאיר שלו הנציח ארוע זה בספרו פונטנלה. הצייר אלי שמיר, בן כפר יהושע, הנציח בציור ריאליסטי את אבן הזיכרון וקבוצת הברושים שהוריו של שלום רקיר נטעו במקום נפילתו. כתבה בערוץ 1 מתארת את הארוע ואת אתר ההנצחה. שני טייסים נוספים שנהרגו בתאונה אווירית בעת ביצוע תרגיל אירובטי מעל שדות כפר יהושע במטוסי מוסטאנג הם עמרי אריאב ושלזינגר. עמרי, בן קיבוץ עין חרוד, נהרג בעת שבנו ירום היה בן 10 שבועות, בשנת 1954. ירום אריאב, בנם של עמרי וציונה (כיום ציונה קיפניס) היה מנכ"ל משרד האוצר. אבן עם כתובת ליד חוות הסוסים מציינת את נפילתם של ארירב ושלזינגר.

ב. השיר "ואחי שותק" מאת אמיר גלבע (1914 – 1984), מתוך ספרו באותו שם (הקיבוץ המאוחד 2001). אמיר עבד כעורך בהוצאת מסדה והיה אחראי על הוצאת ספרי שירה איכותיים במסגרת "ספריה קטנה לשירה" אותה ייסד.

ג. השיר "בדרך לירושלים" מאת יחיאל מר (יחיאל מוהר, 1921 – 1969), אביו של עלי מוהר. מתוך הספר על ארץ רבה.

ד. שני שירים מאת יהונתן גפן. 1. "דקה דומיה" מתוך הספר בעיקר שירי אהבה (הוצאת א.ל. הוצאה מיוחדת, 1983). 2. "היונה הלבנה כבר זקנה" מתוך הספר פחות אבל כואב (שוקן, 1980).

ושני שירים אשר נראו לי מתאימים לרוח הימים האלה:

ה. השיר "זקנה נטושה" מאת שלמה טנאי (1919 – 2000), מתוך הספר רגלי המבשר (מסדה, 1976). טנאי הגה ויזם את שבוע הספר העברי החל משנת 1959.

ו. השיר "ואיש לא קם" מאת בנימין הלוי (1913 – 1980) ממייסדי קיבוץ בית זרע. מתוך הספר עד באו אל תמר עומד בשלכת (ספרית פועלים, 1976).

כל הזכויות שמורות למשוררים ולהוצאות הספרים, כמפורט לעיל.