לציון יום פטירתו של יצחק שדה – 20.8.1952.

יצחק שדה: ראש גדוד העבודה (כבש מחדש וניהל את מחצבת מגדל צדק ומחצבות בהרי ירושלים ונחשב חוצב אמן), מקים יחידת “הנודדת” ומפתח התגוננות פעילה על היישוב העברי (“היציאה מן הגדר”), המייסד והמפקד של פו”ש (פלוגות השדה), חי”ש, מפקד הפלמ”ח (פלוגות המחץ) ומקים החטיבה המשוריינת של צ.ה.ל. איש מפ”ם. כתב ספרים ומחזות.

א.

ההספד אותו פרסם הרמטכ”ל רב-אלוף יגאל ידין בחוברת מערכות, ירחון המגן ואיש הצבא העברי, כרך יט תשרי תשי”ג:

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

ב.

מתוך חוברת זיכרון אשר יצאה לאור ביום השלושים למותו, כ”ט אלול תשי”ב, על-ידי מפ”ם. בחוברת הספדים ודברים מאת מאיר יערי, משה סנה, ישראל גלילי, יגאל אלון, שמעון אבידן, י. ברזילי. שירים מאת נתן אלתרמן ודוד אבידן.

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

שירו של נתן אלתרמן (ראה הערות העורך)

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

שירו של דוד אבידן (ראה הערות העורך):

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

צילומים מתוך חוברת הזיכרון:

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

ג.

יצחק שדה נקבר בקיבוץ גבעת ברנר לצד אשתו השלישית, מרגוט. צילמתי את הקבר הצנוע, הבנוי, כמו שאר הקברים של חברי הקיבוץ, מאבני כורכר מקומיות, בתוספת סמל הפלמ”ח על לוח שיש.

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הערות העורך

בעלון הקבוץ המאוחד נכתבו שורות אלו: “על יצחק שדה כי איננו – החוצב, המפקד, המשורר – שידע לפקד בחצבו, לשורר בפקדו ולחצוב בשוררו, – נאבל דום”.

שירו של נתן אלתרמן מרמז על פרישתו הכפוייה של יצחק שדה מצ.ה.ל ומן העשייה הבטחונית. יצחק שדה נלחם לשימור הפלמ”ח, אך ידו היתה על התחתונה מול בן-גוריון, אשר מנע ממנו להתמנות לרמטכ”ל ודחק אותו אל מחוץ לשורות הצבא המתגבש. אלתרמן פרסם שיר זה בעתון דבר באוקטובר 1949. היה זה אלתרמן שחיבר את המנון פלוגות השדה – “זמר הפלוגות”. על ידידותם של שדה ואלתרמן אפשר לקרוא כאן.  שדה חלה ומת באוגוסט 1952. בן 62 היה. אלתרמן כתב עליו שיר פרידה מרגש – “יצחק שדה – אחרי ארונו” (“דבר”, 29 באוגוסט 1952).

כאשר נפטר יצחק שדה היה דוד אבידן בן 18. אני מניח שאת השיר על שדה הוא כתב בעקבות השתייכות שניהם לחוגי השמאל. אבידן השתייך בצעירותו לתנועת הנוער בנק”י של המפלגה הקומוניסטית הישראלית מק”י, ובבטאונה קול העם פרסם את שיריו הראשונים. יצחק שדה, חברו הטוב של משה סנה, עמד בראש הליגה לידידות ישראל בריה”מ, היה פעיל במפ”ם  והיה סוציאליסט בהשקפותיו. סכסוך התגלע בינו לבין אלתרמן, אשר העדיף לבחור במפא”י ולא במפ”ם ולחזק את בן-גוריון. שימו לב לדגלים האדומים המוזכרים בשירו של אבידן.