לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית בימים אלה, ברצוני לכוון את אלומת הזיכרון לנסיבות הקמתו של מוסד מכובד, מן המוערכים בסוגו בעולם כולו. בתחילה נקרא מכון יהודי לחינוך טכני, אחר כך טכניקום ולבסוף הטכניון העברי בחיפה, או בקיצור – הטכניון. בהקמתו הוחל בשנת 1912, אך בגלל מלחמת העולם הראשונה החל לפעול רק בשנת תרפ"ה (1925). באותה שנה בה נאם הלורד בלפור בטקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית על הר הצופים, נאם הלורד מלצ'ט (אז סיר אלפרד מונד) בטקס פתיחת הטכניון על הר הכרמל. אך בעוד שהאוניברסיטה העברית החלה את דרכה רק כמכון מחקר, הטכניון החל מראשיתו בהוראת סטודנטים והענקת תארי אינג'נר. המחלקה הראשונה והחשובה ביותר אשר פעלה בשנותיו הראשונות של הטכניון, כחלק מן "המכון לאינגגנרים" היתה "המחלקה למהנדסוּת בנאית".
בטרם נחזור לסערת הרוחות הגדולה אשר קמה סביב ההחלטה על הקמת הטכניון ואופי הלימודים שם, בשנת 1913, נציץ אל בין דפיה של חוברת צנועה, אשר פורסמה בשנת 1949 על ידי המחלקה לעניני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, שם נמצא כמה פרטים על ההיסטוריה של המוסד. פרק המבוא מתגאה בתרומתו של הטכניון לתחיית השפה העברית והעשרתה בטרמינולוגיה טכנית. איזכור זה לא בכדי נעשה והוא קשור לסערה עליה כבר רמזנו. ב-20 המחזורים שבין 1929 ל-1948 העניק הטכניון תואר מהנדס ל- 604 סטודנטים. (ראו להלן על השתתפותם של הסטודנטים במלחמת השחרור ונפילת 45 מהם במערכה, בנוסף ל-25 נוספים מבין תלמידי ובוגרי בתי הספר התיכוניים המסונפים לטכניון).
יש להקליק על התמונה על מנת להציג תמונה מוגדלת
יש להקליק על התמונה על מנת להציג תמונה מוגדלת
יש להקליק על התמונה על מנת להציג תמונה מוגדלת
יש להקליק על התמונה על מנת להציג תמונה מוגדלת
כמה תמונות המנציחות את האנשים והציוד במוסד המדעי בשנת 1949 :
יש להקליק על התמונה על מנת להציג תמונה מוגדלת
יש להקליק על התמונה על מנת להציג תמונה מוגדלת
יש להקליק על התמונה על מנת להציג תמונה מוגדלת
בשנת 1948 הוקם בניין מעבדות חדש מכספי הקרן אשר הוקמה להנצחת זכרו של בריגדיר פ.ה. קיש, אשר נהרג בשנת 1943 בסך 200,000 דולר.
וכעת נחזור אחורה לשנת 1912, עת התקבלה ההחלטה על הקמת הטכניון, על ידי חברת "עזרה" בישיבה חגיגית שהתקיימה בברלין. ההחלטה כוללת גם את ההנחייה ששפת ההוראה של הלימודים המדעיים תהיה גרמנית. החלטה זו הביאה להתפטרותם של אחד העם, שמריהו הלוי וצ'לנוב מן הוועד המנהל (ראה מכתבם לעיל), ולגל של מכתבי מחאה מן הארץ ומחו"ל אשר יצאו להגן על השפה העברית אשר עדיין לא עמדה על רגליה בבטחה. אני מצרף להלן כמה דוגמאות מרתקות בהן אפשר לקרוא גם על יחס היישוב לחברת עזרה ומוסדות החינוך שהקימה.
יש להקליק על התמונה על מנת להציג תמונה מוגדלת
יש להקליק על התמונה על מנת להציג תמונה מוגדלת
יש להקליק על התמונה על מנת להציג תמונה מוגדלת
יש להקליק על התמונה על מנת להציג תמונה מוגדלת
יש להקליק על התמונה על מנת להציג תמונה מוגדלת
הערות העורך
על אף התנאותה של הנהלת הטכניון בפרסום משנת 1949 על תרומתה לשפה העברית, עדיין ניכרת דלותה של העברית בתחום הטכנולוגי. ויעידו האינג'נרים הלומדים במחלקת המהנדסות הבנאית.
ענת בנין, מנהלת מדור הצילומים בארכיון הציוני המרכזי בירושלים וקוראת נאמנה של בלוג זה, שלחה מכתב מארכיון מוצקין, שקבל את המכתב מאחד העם. פנייה נרגשת של תלמידי בית המדרש למורים ובית הספר למסחר בירושלים וגימנסיה הרצליה ביפו, אל אחד העם, חבר הוועד המנהל של הטכניון, ובו הם מביעים את מחאתם על כך שהשפה העברית לא תהיה שפת הלימוד בטכניון. בין החתומים: משה שרתוק (שרת), גב הוז, אליהו גולומב – נערי הגימנסיה בשנת תשע"ג. שימו לב ללהט ולסגנון. תודה לענת.
יש להקליק על התמונה על מנת להציג תמונה מוגדלת
יש להקליק על התמונה על מנת להציג תמונה מוגדלת
