בשנת 1970 יצא לאור ספר שירים מאת המשורר יצחק שלו, אביו של הסופר מאיר שלו, "נער שב מן הצבא" (הוצאת א. לוין-אפשטיין-מודן).  בספר 25 שירים. השירים קשים ונוקבים ומהדהדים בדיוק רב את רוח הדברים השוררת כיום במציאות שלנו, ממרחק חמישים וחמש השנים שחלפו מאז נכתבו ברגשות עזים. השירים נכתבו בהשראת המאורעות של אותם ימים. במישור הלאומי – מלחמת ההתשה שבה נפלו 968 ישראלים ונפצעו 3730, ובמישור האישי – פציעתו הקשה של מאיר שלו, בעת שירותו הצבאי. תחת גל האופוריה ששטף את ישראל לאחר מלחמת ששת הימים, הערצת הגנרלים ואלבומי הניצחון, כמעט ונשכחו חללי המלחמה, הפצועים והנכים. המושג "פוסט טראומה" עדיין לא ריחף באוויר. מלחמת ההתשה והנפגעים הרבים גרמו להתפכחות מסוימת, אך עדיין ציפו לנו שתי הפתעות נוראות במרחק 50 שנה זו מזו.

מאיר שלו היה חייל בסיירת גולני. בנובמבר 1967, בעת שבבקעת הירדן (ארץ המרדפים) התנהלה מלחמת התשה, יצאו מאיר וחבריו למארב. בגלל טעות בניווט הצוות של מאיר התמקם במקום שהיה מיועד לחולייה אחרת ואש כוחותינו נפתחה עליהם וגרמה למותם של חלקם ולפציעתם של אחרים. מאיר נפגע מארבעה כדורים שנורו על ידי כוחותינו, פונה לבי"ח עפולה וחייו ניצלו. לימים סיפר מאיר: "קיבלתי פקודה שאסור לי לספר על האירוע הזה לאיש, לרבות בני משפחתי. זו הפקודה שאניהכי גאה בסירובי לה". יצחק, אביו של מאיר, נחשף למותם של החיילים ולסבלם של הפצועים בבית החולים. כעבור כמה חודשים החל לכתוב את השירים.

בטרם נפנה אל שירים נוספים מן הספר הזה, ניזכר בכמה אירועים בשנת 1970, השנה בה פורסמו השירים:      מלחמת ההתשה (מלחמת 1000 הימים) החלה מיד לאחר מלחמת ששת הימים, אך הסלימה במרץ 1969. עיקר הלחימה התרחשה בתעלת סואץ, רחוק מן המודעות של העורף (חיים גורי אמר – התעלה בוערת ותל אביב מוארת), וגם בבקעת הירדן ובגבול עם סוריה. באוגוסט 1970 החליטה ישראל להיענות ליוזמה האמריקאית להפסקת אש, גם ללא הסכם שלום. שרי גח"ל התנגדו להחלטה ופרשו מממשלת הליכוד הלאומי (מוכר לכם?). הסכם הפסקת האש נחתם ללא הסכמת גח"ל. הנה תזכורת לשנת 1970:

בן גוריון פורש.     מוקם כפר דרום, ההתנחלות הראשונה ברצועת עזה.    משאית צ.ה.ל עמוסה בתחמושת התפוצצה בבסיס הצבאי בנמל אילת, 24 חיילים נהרגו, עשרות נפצעו.   בפיגוע בטיסת סוויסאיר משוויץ לישראל נהרגו 47 איש.    חיל הים המצרי הטביע בטילים מתוצרת רוסיה את ספינת הדייג אורית.    בפיגוע נגד אוטובוס ילדי אביבים נרצחו 9 ילדים ו-3 מבוגרים ונפצעו 19 ילדים.    חוסיין פותח בפעולות "ספטמבר השחור" כנגד הפלסטינים בירדן.    סלע שניתק ממקומו עקב הגשמים מחץ את חדר האוכל בבסיס הצבאי בנאות הכיכר וגרם למותם של 19 חיילים.   אסם מתחילה לייצר ביסלי.    הכנסת מעבירה תיקון לחוק השבות הנותן הגדרה דתית הלכתית לשאלה מי הוא יהודי.    המחזה "מלכת האמבטיה" של חנוך לוין מורד מן הבמה לאחר 19 מופעים.    מכתב השמיניסטים לגולדה.    שלישיית הגשש החיוור מופיעה עם "מים לדוד המלך".    שיר השנה בגל"צ הוא "למה לי לקחת ללב" של אריק אינשטיין.    יוצא לאור הספר "מיץ פטל" של חיה שנהב.    הרב עובדיה יוסף הוא חתן פרס ישראל לספרות תורנית. מוטל'ה שפיגלר מבקיע שער מול שוודיה במונדיאל במקסיקו.    נולד – יגאל עמיר, רוצחו של יצחק רבין. נפטרו – נתן אלתרמן, לאה גולדברג, שמואל יוסף עגנון. כל זאת בשנת 1970.   

יצחק שלו (1919 – 1992) היה חבר בארגון האצ"ל, התנדב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. נמנה עם חברי "שורת המתנדבים". ממייסדי "התנועה למען ארץ ישראל השלמה". רעייתו בתיה ממשפחת בן-ברק מנהלל. יצחק, המורה לתנ"ך, הנחיל לבנו מאיר את הבקיאות ואהבת התנ"ך. הנה הכיתוב אודות יצחק שלו על גבי הדש הפנימי של עטיפת ספר השירים:

בשיר הבא רומז יצחק להשתתפותו של מאיר בקרב על תל פאחר.

ב-14.3.1969 התפרסם בעיתון מעריב שירו של מאיר שלו, שהיה אז בן 21 שנים, "על דעת הנערים". שיר אנטי מלחמתי. השיר פורסם כתגובה לשירו של אורי צבי גרינברג (אצ"ג) "על דעת המקום והזמן" – פרפראזה על מילותיה הראשונות של תפילת כל נדרי. סיפר מאיר: "נהרגו לי כמה וכמה חברים וכתבתי שיר על אותם משוררים שיושבים בבית וכותבים את שירי התרעלה".