66. פסח, מודדים ומצליף

רשומה זו מוקדשת לחג הפסח.

ראשית, כבכל חג – מתוך הספר שבילים, סדרת מקראות ללימוד הספרות והלשון לכתות ו'-ח', מאת זלמן אריאל ונתן פרסקי, הוצאת מסדה, תשכ"ח. ציור מאת ה. הכטקופף:

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הפעם אני מביא מאוצרות הארכיון הציוני המרכזי בירושלים (תודתי לענת בנין).

א. מתוך שתי הגדות אשר נכתבו, צויירו והודפסו בפלוגת מודדי השדה הארצישראלית 524 של הוד מלכותה – (ובשמה הפחות רשמי: המודדים 524) – יחידת עילית של יהודים מארץ ישראל אשר גויסו לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה ועסקו במדידות ומיפוי במסגרת חיל ההנדסה המלכותי הבריטי במצרים, איטליה וארצות נוספות. פרטים נוספים על אודות בחורינו המצוינים ראו למטה ב-הערות העורך.

שתי ההגדות נוצרו באיטליה, בסוף המלחמה ולאחריה, בשנים 1945-1946. מאחר והחיילים עסקו בגרפיקה ובדפוס, הפיקו הגדות מאויירות בכשרון רב. הטקסטים משלבים את הנוסח המסורתי עם פרטים מהווי היחידה (כולל מושגים צבאיים באנגלית) וביטויים באידיש מבית אבא. והכל בחוש הומור. הנה טעימה קלה משתי ההגדות:

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

תחילה תפריט ארוחת ליל הסדר. שימו לב גם להערות הקטנות אשר בשולי התפריט, אשר מקנות משמעות חדשה למצוות פסח, בהתאמה למציאות ביחידה:

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

תפריט נוסף מופיע באידיש, ובו מיטב המאכלים של האם היהודייה, בעדות מסויימות:

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

לטובת אלו שהאידיש אינה שגורה בפיהם, תרגום חופשי: מנה ראשונה: ביצה קשה, סרדינים אורגינאליים מפורטוגל ושאר ירקות. דגים: געפילטע פיש כמו אצל אמא בבית. מרק: מרק חם עם כופתות (קניידלעך) של פסח. בשר ותוספות: שור הבר צלוי (רק לצדיקים ולבעלי תשובה) עם תפוא"ד מטוגנים וירוקים שונים. לפתן: מרק פירות (קומפוט) וגלידה. קינוח הסעודה: עוגת טורט ביתית של יום-טוב, כשרה לפסח אפילו למהדרין עם קפה שחור טעים.

עוד בענייני אוכל: שיר הלל לטבחי היחידה, ושיר שנועד להנעים את ההמתנה לקניידלך: (פרומושן וסטרייפס – קידום וסרטי-דרגות. אג-פאודר – אבקת ביצים. בולי-ביף – מה שאצלנו נקרא "לוף").

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

טקסט המבטא את שהותם של החיילים באיטליה:

Pesach-8

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקרדיטים לסיום ההגדה:

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

ב. המצליף

המצליף היה שמה של חוברת סאטירית, אשר נוצרה ונערכה בידי זאב אשור, שהקים (יחד עם רחל ינאית בן-צבי) את הדפוס הקואופרטיבי "אחדות" ואת ההוצאה לאור אחדות. פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל, הוא נכדו של זאב אשור. זאב היה מנהיג פועלים (ארגן את שביתת הפועלים הראשונה בישראל) בעל המצאות בתחום הדפוס ומחבר כמה ספרים בתחום זה.

חמש חוברות "המצליף" בלבד יצאו לאור בין פורים תר"ף לבין פורים תרפ"ב. בחוברות כתבו טובי הכותבים בעילום שם. להלן טעימה מתוך החוברת אשר יצאה לכבוד פסח תרפ"א (1921).

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

בטקסט זה, המבוסס על נוסח ההגדה לפסח, מוזכרים רבים מראשי היישוב. אני מזמינכם לזהות את הדמויות הנזכרות.

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הערות העורך

אנשי יחידת המודדים 524 אספו מידע רב על היחידה, ראיינו את חבריה ואף פרסמו את זכרונותיהם בשני ספרים. מידע מקיף ומרתק אודות היחידה ופעולותיה בזמן המלחמה אפשר למצוא כאן. האישור להקמת יחידות יהודיות לוחמות במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה התקבל רק בשנת 1943. חטיבה יהודית לוחמת (חי"ל) המוכרת בשם הבריגדה היהודית, הוקמה רק לקראת סוף המלחמה.

פלוגות המיפוי היו חלק מחיל ההנדסה המלכותי. תפקידן היה מדידות ומיפוי זירות הלחימה השונות, לשם איתור מקומות אפשריים לנחיתת כוחות מן הים, הכשרת דרכי גישה ושדות תעופה והקמת גשרים. בעקבות מפלות שנחל הצבא הבריטי בכרתים ובמדבר המערבי, בהן נלקחו בשבי שתי פלוגות מיפוי, פנה הצבא הבריטי אל הסוכנות היהודית בארץ ישראל בבקשה לגייס בעלי מקצוע (מתחומי הנדסה, אדריכלות, מדידות, שרטוט ודפוס) לשם הקמת פלוגת מודדים מקצועית. הפלוגה התקבצה בשנת 1942 במצרים, במערות טורא, בין קהיר וחלואן (מערות מהן נחצבו האבנים לבניית הפירמידות), לשם הכשרה צבאית. בשל הישגיה המקצועיים, היתה היחידה היהודית צמודה למפקדה העליונה של צבאות בנות הברית והכינה מפות, פיענוחי תצלומי אוויר ומדידות בתנאי שדה. היחידה פעלה במצרים, סוריה, לבנון, האי רודוס, בעיקר בהכנת מפות מטרה עבור חיל האוויר המלכותי. בשנת 1944 הועברה הפלוגה על כל ציודה לאיטליה והקימה את בסיסה במנזר עתיק ליד העיר סיינה. בתום המלחמה פעלו חיילי היחידה בעזרה לפליטים היהודים, ניצולי השואה במחנות העקורים.

חברי פלוגת המודדים הקימו את מושב כפר מונש שבעמק חפר, מתוך כוונה לנצל את כישוריהם בהקמת בית דפוס. יוצאי היחידה הפכו למקימי וראשי מחלקת המדידות הממשלתית ויחידות המיפוי של צ.ה.ל. רבים מהם השתלבו בצמרת האקדמיה ובעולם העסקים (נזכיר את ארנסט יפה, מנכ"ל בנק לאומי).

על זאב אשור אפשר לקרוא גם באנציקלופדיית האישים של דוד תדהר (לינק לעמוד הבא).

 

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “66. פסח, מודדים ומצליף

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s