על שמירת טבע

ט”ו בשבט כבר קרוב, על פי הפרות היבשים הגודשים את המדפים בסופרמרקט, ולכן אנו מפנים את מעיינינו אל היער, אל העצים, אל הטבע. להלן טקסט לירי נפלא, המקדים את זמנו בנושא זה ונקרא כחזון אפוקליפטי.

מתוך המדור “קו לקו: חזיונות, שיחות, שרטוטים-לתמונות מאלבומי” מאת נחום סוקולוב, המופיע בספר-השנה: מאסף ספרותי, בעריכתו של סוקולוב, (1902). – על סוקולוב ראו ב”הערות העורך” בסוף הרשומה.

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הערות העורך

המלאך, המופיע בקטע זה כמגינו של היער, לקוח מן הפסוק:

שאין לך עשב בעולם שאין לו מלאך שמכה עליו ואומר לו גדל. (בראשית רבא פ”י פר’ ו).

על נחום סוקולוב:

נחום סוקולוב (1859-1936), מנהיג ציוני, עורך וסופר וממניחי היסוד לעיתונות העברית המודרנית,  היה סופר נערץ ופורה מאוד. ח.נ. ביאליק כתב עליו בשנת 1931: “אילו נמצא מי שיתאווה לאסוף את כל כתבי סוקולוב, מאמריו, מסותיו, פיליטוניו, רשמי מסעיו, מחקריו, ספריו וכ’ וכו’, ולהביאם למקום אחד, עליו להכין לשם כך שלוש מאות גמלים”. ואכן, בארכיון הציוני המרכזי בירושלים שמורה היטב ספרייתו הפרטית של סוקולוב, המכילה כ-2500 ספרים בשמונה השפות בהן שלט. בנוסף לספרות ציונית ענפה ולספרות יפה, מייצגים ספריו של סוקולוב תחומי הגות וידע רבים, ביניהם ספרי מדע, אשר הופיעו במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה בעקבות תהליכי ההשכלה והחילון בחברה היהודית. סוקולוב עצמו היה עילוי, וכבר בגיל בר-מצווה החל לפרסם מאמרים מדעיים בכתב העת “הצפירה” של חז”ס (חיים זליג סלונימסקי, מדען וממציא). לימים הפך לבעלים ולמו”ל של “הצפירה”, ואחריה של האלמנך “האסיף” וממשיכו “ספר השנה”, ממנו לקוח הציטוט שלעיל. כאמור, שלט סוקולוב גם במדעי הטבע, וראיית עולמו הרחבה משתקפת בטקסט המצוטט. באותה שנה בה כתב רשימה זו, (1902) השלים סוקולוב את תרגום ספרו של תיאודור הרצל אלטנוילנד (ארץ ישנה-חדשה) והעניק לו את השם “תל-אביב” (תל – מקום עתיק, אביב – מסמל חידוש).