המשך הצגת תכניות תיאטרון ישנות מתוך האוסף שלי. ראו חלק ראשון בנושא תיאטרון (הקאמרי והבימה) ברשומה הקודמת (לגלול כלפי מטה לרשומה מס’ 43). בחלק זה נעסוק תחילה בתיאטרונים נוספים, אשר כולם לא שרדו וירדו מעל במת התיאטרון, אך טבעו את חותמם על תרבות התיאטרון הישראלית והיוו בה ציון דרך. ולסיום ניזכר באחד המחזות המצליחים ביותר בישראל בכל הזמנים…
א. תיאטרון זוטא. תיאטרון זה פעל בשנים 1956 – 1967. מייסדיו היו זיגמונט טורקוב ומאיר ינאי, שניהם דמויות מעניינות מאוד. קיראו בכתבה מעיתון דבר על תיאטרון זוטא ומייסדיו. על מאיר ינאי, מן הדמויות הבולטות בחיי התיאטרון בארץ בשנות החמישים והשישים, שהפך לרב מומחה לקבלה, קראו באתר זה. תיאטרון זוטא היה תיאטרון נודד, שהופיע בעיקר ביישובי הפריפריה וההתיישבות העובדת בהרכב מצומצם של 3 – 5 שחקנים. בתכנייה משנת 1963 של ההצגה “סע הביתה יונתן” מאת הסופר חנוך ברטוב, מסביר זיגמונט טורקוב את דרכו של התיאטרון.
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
כריכה אחורית.
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
ב. תיאטרון זוית תיאטרון נייד ואינטימי שהוקם בשנת 1959 ע”י פנינה גרי, שמואל עצמון ושמואל עומר ופעל עד 1968, אז נטמע בתיאטרון הבימה. מתוך התכנייה של ההצגה “נושים” משנת 1967, בבימויו של יוסי יזרעאלי:
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
ג. תיאטרון אהל, פעל בחסות הסתדרות העובדים הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל, בין השנים 1925 – 1969. בשמו המלא: “אהל, תיאטרון פועלי ישראל”. מתוך תכניית ההצגה “זהירות סבוב מסוכן” משנת 1955, בבימויו של מנחם גולן:
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
ד. תיאטרון במת השחקנים הוקם ב-1966 על-ידי עודד קוטלר ושחקנים עמיתים. שיחקו בו לאורה ריבלין, אמנון מסקין, אילן תורן וגם טוביה צפיר ואסי דיין (שפרש במהרה). (אפשר לקרוא במאמר זה בפרק ד’ על במת השחקנים). בשנת 1970 קיבל על עצמו עודד קוטלר לנהל את תיאטרון חיפה ולקח לשם את חבורת במת השחקנים. תיאטרון חיפה בהנהגתו של קוטלר ודמויות כמו נולה צ’לטון שינו את פני התיאטרון הישראלי. מתוך תכניית ההצגה “עלילות טלמכוס קליי” משנת 1967. תרגום המחזה – תרצה אתר (בתו של נתן אלתרמן):
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
שימו לב לאסף דיין, כוכב ההצגה, ולטוביה צפיר.
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
ה. תיאטרון בימות נוסד ונוהל על ידי יעקב אגמון ופעל בין השנים 1956 – 1967. כוכביו היו גילה אלמגור, אבנר חיזקיהו ויוסי בנאי (בנאי ואלמגור זכורים לטוב מן ההצגה הכלה וצייד הפרפרים). מתוך התכנייה של ההצגה “גבעת ספון ריבר” משנת 1968. שימו לב לצוות השחקנים, שכיכב באותה שנה בלהיט “איש חסיד היה”. ראוי לציון גם האחראי על התפאורה, דני קרוון, שעלה אחר כך לגדולה.
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
בתכנייה זו מצאתי פנינה אמיתית, מלאת תקווה וחזון:
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
ו. תיאטרון השדרה הוקם על-ידי מנחם גולן בשנת 1951. בשנת 1952 הועלה המחזה המצליח “עליזה מזרחי” אותו הפך גולן לסרט בשנת 1967. ראו את הפרסומת לסרט בתכנייה של ההצגה “בודדה באפלה” משנת 1967, מחזה מתח בכיכובם של דינה דורון, ראובן זינגר והשחקנים הצעירים חנן גולדבלט, יוסף שילוח ושי דנון:
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
ז. ולסיום פרק זה המוקדש לתיאטרון הישראלי, נחזור אל התיאטרון הקאמרי ולמחזמר “שלמה המלך ושלמי הסנדלר” במהדורת מחזמר, משנת 1964 (כפי שמעידים הכרטיסים המצורפים להלן). זהו אחד ממופעי הבמה המצליחים של כל הזמנים בישראל והתכנייה בהתאם. כריכה צבעונית, ארבעה-עשר עמודים מוקדשים לפרסומות! בצבע ספיה חגיגי (ראו דוגמה להלן). ראו מידע מעניין על כותב המחזה, דמות ססגונית כשלעצמה.
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
הפקת ההצגה ריכזה את טובי האמנים בתחומם:
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
אילי גורליצקי בכפל תפקידים:
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
אילי גורליצקי עם עדנה פלידל ועם רחל אטאס:
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
יונה עטרי:
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
