רשומה זו היא החלק השני בנושא  ספרי מדע לנוער (הרשומה הראשונה: ראה רשומה מספר 83 – “מדע לנוער – טיול בבית”)

א. הספר האויב מבעד למיקרוסקופ / חיי לואי פסטר, מייצג (כפי שמעיד שמו) את ספרי המדע לנוער בהם המדען הוא הגיבור הראשי ודמותו כאדם עומדת במרכז הספר.  הספר נכתב במקור על ידי ס. קוזניצובה בשנת 1919 ויצא לאור בישראל בשנת 1953 בתרגומה של יהודית בן-נון (הוצאת מסדה).

הספר מתאר את חייו של לואי פסטר, החל מהיותו סטודנט צעיר בתחום הכימיה, דרך כל גילוייו המדעיים בתחום הגבישים, התסיסה הפסטור והחיידקים ועד מאבקו הבלתי מתפשר במחלת הכלבת. על אף שהספר מיועד לבני נוער (ועל כך יעידו האיורים המלווים את הטקסט המנוקד) אין הוא חס על נפשו הרכה של הקורא ומציג בצורה ריאליסטית את סבלם של בני האדם ושל בעלי החיים החולים במחלת הכלבת ואת הצורך לבצע ניסויים בבעלי חיים, אותם מקריב פסטר על מזבח המדע בטרם יטופלו בני אדם בתרכיבים פרי פיתוחו. אך את זאת מתאר הספר תוך הדגשת הדילמות המוסריות הכרוכות במחקר מדעי, באמצעות לבטיו של פסטר, חששותיו וסערת רגשותיו. הנה הקטע בו מתואר המרתף בו הוא מחזיק את בעלי החיים עליהם הוא מבצע את מחקריו (חיידקי גחלת = אנתראקס) והצלחת החיסון לכלב:

בשנת 1885, לאחר שהצליח לחסן כלב כנגד מחלת הכלבת, טיפל פסטר לראשונה בילד אשר ננשך ע”י כלב חולה והציל את חייו. יש לציין שפסטר עשה זאת ללא כל אישור מן הרשויות, וללא תמיכה מן הממסד הרפואי. ובכלל – הספר מציגו כמדען בודד, הפועל בעקשנות, בנחישות ובהתמדה, עד שהפך לגיבור לאומי. הנה הקטע בספר המתאר את הצלת הילד הנגוע בכלבת:

פסטר נפטר בשנת 1895 וספר זה נכתב 24 שנים מאוחר יותר. האם דמותו בספר תואמת את דמותו במציאות? מחברות המעבדה שלו, אותן הורה למשפחתו לא לחשוף לעולם, מצויות כיום בספריה הלאומית בצרפת ומהן עולה שפסטר פרסם תוצאות שקריות של ממצאיו על מנת לעכב את המדענים המתחרים בו. אולם אין בכך כדי לערער על גדולתו ומיליוני בני אדם חבים לו את חייהם.

לואי פסטר 1885

גם הספר הכַּשָף הצהוב (1946) מתחיל בגיבור מדעי, חתן פרס נובל – אלכסנדר פלמינג, אשר גילה באורח מקרה את פעולתן האנטיביוטית של פטריות ואת הפניצילין.

כריכת הספר המקורי – 1945

גם כאן מתואר פלמינג כאחד האדם, לפני שידע הוא וידע כל העולם שהשכינה שורה עליו. הוא היה בנו של איכר סקוטי, שבחר ללמוד בקולג’ סנט מארי כי רצה לשחק ראגבי:

אולם אלכסנדר פלמינג היה רק חולייה – אמנם חשובה וקריטית – במסלול שהוביל לפיתוח ובעיקר לייצור הפניצילין ושאר תכשירי האנטיביוטיקה בעקבותיו. העובדה שמצא את השפעתה האנטיביוטית של הפטרייה פניציליום נוטאטום על חיידקים באופן מקרי וממוזל, הופכת את התגלית המדעית לאגדה מדעית, חומר גלם מצוין לספרי נוער. ונציין שהיה זה לא אחר מאשר לואי פסטר שאמר: “בתחום התצפיות המדעיות, המזל מעדיף את אלו שמוכנים לקראתו”. הנה הקטע המתאר את גילוי פעולתה של הפטרייה. (קומנית = פניציליום נוטאטום).

בתהליך בידוד, זיהוי ובייחוד ייצור הפניצילין נוצר שיתוף פעולה אדיר בין מדענים אנשי אקדמיה ואנשי תעשייה מתחומים שונים – פיטופתולוגיה, מיקרוביולוגיה, ביוכימיה, תסיסה, הנדסה ורפואה, וכן תקציבי ענק מממשלות אנגליה וארה”ב. שיתוף פעולה זה וההצלחה שהביא בעקבותיו לא חזרו על עצמם בהיסטוריה של האנושות. לכך תרמה העובדה שהמאמץ הזה התרחש בעת מלחמת העולם השנייה, אל מול מאות אלפי חיילים שמתו מפציעות קלות בשדה הקרב בשל זיהומים קשים שאלחו את פצעיהם עד נמק ומוות. התוצאות המדהימות שהושגו באופן מיידי עם הטיפול בפניצילין, במחלות ובזיהומים הקשים ביותר, הקנו לו את הכינוי Yellow Magic. כותב על כך רטקליף בהקדמה לספר: “אין ספק בדבר, שרבים יהיו מערערים על הכותרת של הספר הזה. אנשי המדע-הרפואי נרתעים בפני המלה כישוף בשעה שמשתמשים בה בקשר עם מקצועם. בדומה לכך הם באים לידי התרגזות למשמע המלה נס. נסים, טוענים הם, מתרחשים רק בספרות המקרא, ולא בין כתלי בתי-החולים בימינו. וסבורים הם שאין כלל משום מעשה-כשפים בעובדה שסם-מרפא מסויים מחזיר לחיים אדם שעמד לגווע תוך רגעי-מספר.”

מקור: NIH – Nat. Library of Medicine

מצלחת הפטרי אל מפעל הפרמנטציה. מקור: NIH – Nat. Library of Medicine

סבורני שהספר לא נכתב במקור עבור בני נוער. תיאורי המחלות והפציעות מזוויעים, כולל מחלות מין כעגבת וזיבה (לכן אחסוך מכם זאת) וגם הרמה המדעית הגבוהה של הספר מעידה על כך. אך בארץ הוא משוייך לספרי מדע לנוער.

פלמינג וצלחת הפטרי, 1944

הערות העורך

ספרים ישנים נושאים עליהם סימנים המעידים על המסלול אותו עברו מיד ליד – הקדשות, חותמות, מדבקות Ex-Libris, כרטיסי ספריה. לעיתים מתעוררת אצלי תמיהה כיצד חפץ כלה פגיע, דליק ומתכלה, שרד עשרות שנים בטרם הגיע לידי. הספר הכשף הצהוב נושא חותמת מסקרנת:

“גל – און”  קיבוץ השומר הצעיר בע”מ נס ציונה. בשנת 1931 נרשמה באופן רשמי אגודה בשם “גבעת מכאל” (ע”ש מכאל הלפרן, בן העלייה הראשונה, איש רב-פעלים, ממייסדי נס ציונה ורוכש קרקעות) על גבעה הנמצאת בקרבת נס ציונה, צפונית-מערבית מן המושבה (קרוב לגבעת האיריסים). המקום שימש להכשרה ושהייה זמנית של גרעיני-התיישבות שהיו מיועדים להקמת קיבוצים. גרעינים של עולים חדשים וגם התארגנויות של השומר הצעיר מבני הארץ.

הנה ההודעה הרשמית על הקמת אגודת השומר הצעיר גבעת מכאל כפי שפורסמה בעתון “דבר” 13.8.1931

תחילה באוהלים ואחר-כך בצריפים התמשכה הישיבה על הגבעה הקטנה עד שימצא אתר מתאים לעליית הקיבוצים המיועדים. בין הקיבוצים שחבריהם שהו תקופת ביניים בגבעת מכאל היו שריד, מזרע, דפנה, מסילות, מנרה. הנה כתבה נוספת מעיתון דבר (פברואר 1933) המתארת את החיים על הגבעה .

אנשי הגרעין שנשלח לקיבוץ גלאון עלו לארץ מפולין בשנת 1939 ושהו בגבעת מכאל עד 1946, כאשר הם עובדים בפרדסי האכרים ובסלילת כבישים. באוקטובר 1946 (יום כיפור) עלו ליישוב הקבע במסגרת “11 הנקודות” שבנגב. בשנה זו יצא לאור הספר הכשף הצהוב וזכה להגיע לספריית הקיבוץ הארעי, כפי שמעידה החותמת שעל גביו.

את הספר תרגם מאנגלית יעקב הר-אבן, (1900 – 1989) אחיו של הסופר יהודה שטיינברג שהיה בעל השכלה כרופא, כתב סיפורים ורשימות ועסק בתרגום. השכלתו הרפואית עזרה לו כמובן בתרגום הספר העוסק בריפוי מחלות. השפה ארכאית. תרופה נקראת “סממן”, זיהום הוא “סיאוב” או “אינפקציה”, שבה מטפלים ב”סמי-חיטוי”, נגדה מפרישה הפטרייה “אי-איזו סובסטאנציה, מין אליכסיר ממית-חידקים”.

ספרון קטן משנת 1942 גרם לי לחזור ולהתעניין בסוגה (ז’אנר) של ספרי מדע לנוער, שהיה חביב עלי ביותר בימי ילדותי ונערותי. האם אתם מכירים עוד ילד שקרא את כל כרכי “אנציקלופדיה מכלל” מכריכה לכריכה? ספרי המדע לנוער נחלקים לשני סוגים: הסוג האחד: זה המקיף נושא מסוים – תעופה וחלל, טבע, תחבורה, מכונות. ואילו הסוג השני מתרכז בדמויות מופת מעולם המדע – ממציאים ומגלים: אדיסון, האחים רייט, גליליאו, דרווין. מלבד הצורך להציג את הנושא המדעי בצורה מרתקת, פשוטה ומובנת לקורא הצעיר, חייב המחבר גם להוסיף מימד עלילתי ודרמטי, ולהקנות למדענים תכונות אנושיות ורגשות.

בשנות הארבעים והחמישים של המאה הקודמת תורגמו לעברית ספרי מדע לנוער שזכו להצלחה עולמית. כזה הוא גם הספרון שהזכרתי בראשית הרשומה – טיול בבית מאת מ. אילין. (ספרית שחרות, עם עובד. תרגום ועבוד פרידה גולדין, ציורים גיטה ריטלר).

הנה ההקדמה לספר, המסביר ומתאר עקרונות מדעיים באמצעות כלים וחפצים שימושיים ויומיומיים המצויים בכל בית:

(במאמר מוסגר – הביטוי “תנור האמבטי” אותו “מסיקים פעם או פעמיים בשבוע” מזכיר לי את דוד המים בחדר האמבטיה בבית ילדותי, בכפר הערבי “הנטוש” אום-חאלד, שאת מימיו היינו מחממים בעזרת פרימוס פעם בשבוע, ביום שישי, ויוצקים לפיילה מפח בה רחצנו.)

מיהו מ. אילין, מחבר הספר? התחקות אחר שם זה גילתה משפחה יהודית ספרותית ברוכת כשרון, שהצליחה לשרוד את גזירות סטאלין ולהתפרסם בעולם כולו.

אם כן, מיכאיל אילין הוא שם העט (pseudonym) של איליה יקובלביץ’ מרשק, (1895 – 1953) סופר יהודי רוסי , מהנדס על פי השכלתו, אשר החל לכתוב ספרי מדע לנוער בשנת 1927. שמו המקורי של הספר טיול בבית הוא “מאה אלף למה?”, שיצא לאור בברית המועצות בשנת 1929. למיכאיל אילין כשרון להציג בפני הקוראים הצעירים נושאים מסובכים מתחום המדע והטכנולוגיה בצורה פשוטה, מובנת וסיפורית ובאופן ההופך את הישגי המדע למלהיבים. בשל כישרונו זה תורגמו ספריו לכל לשונות אירופה וזכו לתפוצה רחבה.

כיצד שרד אינטלקטואל יהודי כאילין את המשטר הסטליניסטי? על ידי הצגת הישגי המדע והתעשייה בברית המועצות כנובעים מן השינוי החברתי, משחרור מעמד הפועלים תחת המשטר הקומוניסטי ומן היכולת לבצע מפעלים אדירים ולשנות את הטבע לטובת האדם תחת משטר בו כל האזרחים פועלים למטרה משותפת אותה מכתיב השלטון. בשנת 1930 התפרסם ספרו של מ. אילין “סיפורה של התוכנית הגדולה“, על תוכנית החומש הראשונה של ברית המועצות. בשנת 1935 כתב את ספר ההמשך “על הרים ואנשים“, בו הוא מאשים את המשטר הבורגני הישן בפגיעה בטבע והתדלדלות משאבי הטבע ומתאר את הישגי המשטר הקומוניסטי בפיתוח החקלאות, במפעלי השקיה אדירים ובהפקת אנרגיה. על אף הצביון הפוליטי של הספר, ערכו נובע מכך שהוא מסביר בו בצורה נהירה עקרונות מדעיים של אקולוגיה, אבולוציה ושמירת טבע, אקלים וגיאולוגיה. הנה הספר שתורגם לאנגלית ויצא לאור בלונדון ב-1935: (שימו לב, בראש העמוד הפותח רשום בעפרון שמו האמיתי של המחבר).

הספר הופיע גם בתרגום ליידיש, בשתי הוצאות שונות, בשנים 1946, 1950 – בשם: “בערג און מענטשן”. בשנת 1953 תורגם הספר לעברית ויצא לאור בתרגומו של יהוא בהוצאת הקיבוץ המאוחד. האיורים שנעשו ע”י הצייר ה. ארני הועתקו מן המהדורה השוויצרית של הספר. על רוחו של הספר מעידה ההקדמה שנכתבה על ידי הסופר מקסים גורקי מייסד זרם הריאליזם הסוציאליסטי בספרות:

הנה קטע אופיני מן הספר המתאר כיצד מתגבר המשטר החדש על איתני הטבע, לעומת כשלונה של ארה”ב מול אימי הבצורת מתוך שיקולים קפיטליסטיים (שימו לב לתרגום קצרדש לקומביין):

כמו בספרי מדע אחרים שמוצאם מן המעצמה הסובייטית, מתעלם אילין, או עורכי הספר, מהמצאות מדעיות שמקורן בארצות המערב ומנכס אותם למדענים הרוסים, שהם כמובן אנשים פשוטים ועממיים, גאונים כפריים שצמחו ממעמד הפרולטריון. כך הוא מהלל את הבוטנאי ומטפח הצמחים איוון מיצ’ורין ואת הגנטיקאי טרופים ליסנקו, על אף שהפרדיגמה המדעית שלהם היתה שגויה לחלוטין.

תמונת מיצ’ורין. שימו לב לפשטותו וצניעותו של המדען היחפן.

ואיור זה מדגים את עקרונות הגנטיקה:

מאחר והמהדורה העברית של הספר יצאה לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד, בעל האוריינטציה הסוציאליסטית-קומוניסטית (בייחוד חברי מפ”ם) באותה עת, נתווסף לו נספח מאת הלל בירגר (מהנדס אזרחי מומחה לטופוגרפיה, אחראי לסימון השביל הראשון בישראל לראש צוקים 1947) ובו עדכון כל “מפעלי הבנייה האדירים בברית המועצות” מאז נכתב ספרו המקורי של אילין (1935) ועד 1952 – תעלות, סכרים, תחנות כוח וכו’. הנספח מוקדש “לזכר יצחק שדה, אלוף בישראל וידיד ברית המועצות”.

בחסות הספרים מוטי האידיאולוגיה הצליח אילין לפרסם גם ספרים מקסימים מהם נעדר הקיבעון הרוסי של “אנחנו המצאנו זאת קודם”. כגון הספר “שחור על לבן” על תולדות הדפוס והספר “מה השעה” על תולדות מדידת הזמן והשעונים וכמובן “טיול בבית”.

הערות העורך

אחיו המבוגר של מ. אילין – סמואיל יקובלביץ’ מרשק, (1887 – 1964) מפורסם אף יותר ממנו, בהיותו איש חינוך, סופר, משורר ומתרגם (בין השאר תרגם לרוסית את כתבי שקספיר), אך בייחוד קנה את תהילתו כמשורר הילדים המוביל ברוסיה ששירי הילדים שלו הפכו לנכס צאן ברזל. הסיפור “המפוזר מכפר אז”ר” הוא עיבוד עברי לאחת מיצירותיו. כאשר עברה המשפחה לסנט-פטרבורג, לא יכול היה מרשק להתקבל ללימודים משום שהעיר היתה מחוץ לתחום המושב, אך הזמר שליאפין והסופר מקסים גורקי שהכירו בכשרונו הנדיר הצליחו לשלבו בלימודים, והוא אף זכה לתמיכה מהברון דוד גינצבורג (בעל האוסף המפורסם). על אף שזכה להכרה ולפרסים יוקרתיים על יצירתו – פרס לנין ועיטור סטאלין – הוכנס מרשק לרשימות החיסול של סטלין, בשל פעילותו בוועד היהודי נגד הפשיזם ואחר כך כחלק מן המאבק שהוכרז כנגד הקוסמופוליטיזם, אך מותו של סטאלין ב-1953 הציל את חייו.

גם אחותו של מ. אילין Liya היתה סופרת, אשר אימצה את שם העט Elena Ilina.

אשתו של מ. אילין, אלנה סגל, היתה סופרת אף היא והם כתבו כמה ספרי מדע פופולרי יחדיו, בין השאר הספר האנתרופולוגי על תולדות האדם “כיצד הפך האדם לענק” שאת גרסתו האנגלית במלואה אפשר להוריד כאן.

תמונות משפחתיות של משפחת מרשק אפשר למצוא כאן