בעוד עיניי כל העולם נשואות אל כר הדשא בברזיל, לא נוכל אף אנו להתעלם מן העיסוק התמוה הזה. נחזור לחודש יולי בשנת 1956 וניווכח פעם נוספת, שבארץ ישראל גם אירוע ספורט נושא משמעויות היסטוריות, פוליטיות ואפילו ספורטיביות.
קטעים מתוך: “שני מאורעות ולקחם”, מתוך מדור הספורט של רבעון לנוער עתידות, קיץ תשט”ז וסתיו תשי”ז. מאת: מ. בניהו.
הרשימה מובאת במלואה, כלשונה. יש להקליק על התמונות על מנת להגדילן ולקרוא את הטקסט המרתק. לאחר ההגדלה יש להציב את הסמן על התמונה ואם הוא בעל צורת “זכוכית מגדלת, – להקליק שנית להגדלה נוספת.
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
הערות העורך
את תיאור שני המשחקים ההיסטוריים ניתן לקרוא גם באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל. המשחקים נערכו במסגרת המוקדמות לקראת אולימפיאדת מלבורן, אוסטרליה, בה זכתה לבסוף נבחרת רוסיה במדליית הזהב.
אנו מצויים היום בין שני תאריכים היסטוריים – בתאריך 16.3.1934 השתתפה לראשונה נבחרת ארץ ישראל/פלשתינה במקדמות המונדיאל. הנבחרת, שהורכבה אך ורק משחקנים יהודים, שיחקה בקהיר והפסידה לנבחרת מצרים 1 : 7. נבחרת זו הפכה ברבות הימים לנבחרת הלאומית – נבחרת ישראל בכדורגל.
בתאריך 22.3.1888 נוסדה, ע”י לורד ויליאם מקגרגור מקבוצת אסטון וילה, הליגה האנגלית המקצוענית לכדורגל (The Football League). זהו מפעל הכדורגל המקצועני הוותיק ביותר בעולם.
כל זאת מהווה עילה מספקת להציג אסופה של קטעים בנושא הספורט העברי.
א.
מתוך “הדביר”, ירחון צעירי תנועת המזרחי, במדור: המפלגה,
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
הסתדרות הצעיר ארץ הישראלי (סיעה מזרחית), הועד המרכזי, חוזר מאת הועד הפועל, תשרי-שבט תר”פ (1920):
אגודת “המכבי ביפו פנתה אל “הצעיר הא”י” בהצעה שחברי הצעיר הא”י יכנסו לתוך שורות ה”מכבי”. המכתב נמסר אלינו מאת הסניף באשר הוא יותר ענין כללי מאשר ענין מקומי. הננו מוסרים בזה לחברינו העתקה ממכתב ה”מכבי” והתשובה שכתבנו להם למען תהא לחברינו בכל מקום השקפה על יחסנו לשאלה זו, ובטוחים אנו כי כוננו בזה לדעת כל חברינו אשר בכל אתר ואתר.
א. מכתב ה”מכבי” בישיבתנו מיום כ”ג כסלו, החלט לפנות אליכם בקריאתנו זו: יודעים אנו להעריך את פעולתכם בקרב הדור הצעיר והחרד בהפיצכם בקרבו את רעיון התחיה, השפה העברית וידיעת תולדות עמנו ועברו, אולם באים אנו בזה להעיר את תשומת לבכם על הדרישה הגופנית שהזנחתם אותה עד עתה.
יחד עם כל אותם הרעיונות והעובדות המעסיקים אתכם, עליכם גם לישר את קומתכם הכפופה ולאמץ את שריריכם.
יודעים אנו את כל הקשי המיוחד הכרוך בצעד הזה. אולם החובה מוטלת עליכם להתגבר על כל המעצורים ולבוא אל בין שורות הסתדרותנו שאינה מבדילה בין מעמדות ובין השקפות רעיון יחיד לכל השדרות השונות שבתוכנו – רעיון הבראת גוף העם.
בואו, איפוא, לחלץ את עצמותיכם הנפרכות ואספו כחות לעבודה, אתם זקוקים לכך! בטוחים אנו בכם ועד נכבד, שתשפיעו על חבריכם להענות לקריאתנו, והננו מתכבדים להזמינכם, אתכם ואת חבריכם, לאספת חברים שתערך בבית הספר לבנות ביום ז’ י”ב דנא בשעה 2 אחה”צ, בהשתתפות חברי מרכז הסתדרות המכבי….
ב. תשובתנו. מאשרים את קבלת מכתבכם הנכבד מיום ט’ דנא ועלינו להגיד לכם כי יודעים אנו להעריך את פעולתכם להבראת גוף העם ומכירים אנו לכם תודה רבה בעד דאגתכם המיוחדה להישרת קומתנו אנו.
אך ביחד עם זה עלינו לברר לכם את הסבות שבשבילן נמנענו עד עתה מהכנס לשורת הסתדרותכם הנכבדה. רעיון הבראת גוף העם יקר לנו בתור חלק מרעיון התחיה בכלל, אך אנו רחוקים בכל זאת מפולחן הגוף על חשבון הנשמה. עמנו התקיים אלפים שנה בקומה כפופה בשביל שנשמתו בו היתה ישרה, בשביל שהיה קשור בנשמתו לכל קדשיו ומחמדיו מימי קדם וביחוד לחמדה גנוזה שלו: השבת.
לדאבוננו ראינו אתכם, חברים יקרים, מזלזלים דוקא בחמדה גנוזה זו. ולא רק באופן פרטי ביחידות ובארעיות אלא בפרהסיא, בצבור ובקביעות. את ההרצאות הייתם קובעים בשעה הקבועה בעם ישראל מקדמת דנא להליכה בבית הכנסת, את הטיולים הייתם מסדרים בשבת ומועד באופן מעליב למדי את רגשות אלה הנאמנים לרוח עמנו ותורתו. לא יפלא איפוא כי יחס זה מרחיק מכם את כל אלה אשר אין אתם מכירים שום נחיצות להתחשב עם רגשותיהם.
עם ישראל התקיים אלפים שנה עם השבת (במובן שמירת השבת וקדושתו) ובלי פולחן השרירים, וספק הוא אם יתקיים על השרירים בלבד בלי נחלת אבות.
מכתבכם הנלבב אשר בכונתו הטובה אין אנו מטילים אף צל של ספק המריצנו לדבר גם אתכם בגלוי לב כפי הכרתנו וכפי הרגשתנו. ע”פ זה תבינו כי להכנס ישר במצב הנוכחי אל שורות הסתדרותכם אי אפשר לנו וכמו שבהרבה עבודות לאומיות אנו מוכרחים לעבוד לעצמנו על פי רוחנו, נטיתנו, והשקפתנו, כן גם בחלק הזה מעבודת התחיה נהיה מוכרחים למרות רצוננו להצטמצם ולעבוד אותה בגבולנו אנו.
יותר רצוי ומשמח היה לנו לו יכולתם להתרומם אל הגובה הדרוש וליצור תנאי עבודה מאוחדים לכל הדור הצעיר בא”י למען תהיו ראויים באמת להשם “מכבי” שכתבתם על דגלכם. תנו נא אתם את האות הראשון לכל העבודה הלאומית בארץ אבות ובנים…..
ב.
מתוך הפרק: ‘משמעת ורוח קבוצתית’, בספרו של לוניה דבורין “תורת הכדורגל“. (1958).
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
לצערנו הרב, לא מעטות התקריות שאירעו על מגרש הכדורגל, שכתוצאה מהן פרץ קהל בלתי-ממושמע לשדה המשחק ובעזרת כמה שחקנים חמומי-מוח גרם להפסקת המשחק לפני מועדו החוקי. אין אנו מתכוננים לצטט דוגמאות. ברצוננו אך לציין כי השופט הוא הפוסק האחרון לגבי כל ההתרחשויות על השדה הירוק וקבוצה ממושמעת היטב ודאי תבין זאת ולא תיתפס לכלל מעשה בלתי-ספורטיבי כנטישת מגרש בעקבות החלטת שופט שלא נראתה בעיניה. קבוצה ממושמעת תשאף תמיד לנצחון בכל מחיר, אולם אך ורק בדרכים הגונות ובאוירה נאותה. קבוצה כזאת לעולם תכבד את יריבה, ואף אם תעלה עליו ברמת משחקה – לא תזלזל בו. לאחר נצחון לא תצא לחוצות העיר להכריז על כך ובקולי-קולות תוך הפחתת ערך היריב; לאחר הפסד לא תפול ברוחה ולא תתלה את הקולר להפסדה בשופט, אלא תחקור ותחפש אחר נקודות-התורפה ותדאג לתיקונן בעתיד.
אחריותו המשמעתית של השחקן אינה פגה מן הרגע שהסיר מעליו את בגדי הכדורגל והחליפם בבגדי חולין. גם מחוץ לכותלי מועדונו, ומחוץ לגבולות המגרש, עליו להתנהג כספורטאי. אל יתרברב באזני ידידיו ואל יהלל את עצמו (יסתפק בשמיעת תהילתו מפי אחרים…). ישמור על דרך-חיים נורמלית והוגנת, יימנע מעישון ויתנזר משתית משקאות מזיקים. אל יאחר להסתובב בלילות ברחובות העיר ובפרט יימנע מעשות זאת בערב המשחק, אליו הוא צריך להגיע רענן ובריא.
מתוך הספר “תורת הכדורגל”. הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת.
ג.
קַו-הַכֹּשֶר מהו? מאת: מ. בניהו
מתוך: “עתידות, ירחון לנוער” העורך: אשר ברש, כרך שני, (1947), בהוצאת המחלקה לעניני הנוער של ההסתדרות הציונית והוצאת מסדה.
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
לחיות חיי-אדם בשלימותם ולמלאות את תפקידו בחיים כראוי וכיאות יוכל רק מי שנמצא בקו-הכושר.
קו-הכושר מה פירושו?
א. על האדם להיות חפשי ממחלה ומיחוש.
ב. שריריו ואבריו הפנימיים, בראש וראשונה הלב והריאות, צריכים להיות כתיקנם.
ג. מצב-רוחו צריך להיות מרומם, ומעשיו – מניחים את דעתו.
מה הם האמצעים להשגת קו-הכושר?
ראשית, ליהנות ככל האפשר מאויר צח ומאור-שמש, ולא רק בחוץ, אלא גם בין כתלי הבית. שנית, מזון תכליתי העשיר בירקות ובפירות, תוך כדי שמירה על הכלל החשוב ביותר שבאכילה – לעיסה טובה. שלישית, הפעלת כל שרירי הגוף יום יום בתרגילים תכליתיים, ככל האפשר – מחוץ לבית, בשדה-המשחק, בבריכה. רביעית, שקידה על נקיון הגוף ע”י רחיצה בחמים (לניקיון) ובקרים (לחיזוק הגוף), וכן על הניקיון הפנימי. חמישית, הפסקה למנוחה ביום ושינה עריבה ומספקת בלילה. שישית, התרחקות מהירהורי דיכאון ויאוש והתרגלות למחשבות מעודדות, לרוח טובה, לאהבת-הזולת, לטיפוח תקוות טובות. ולבסוף: אורח-חיים נאות, שישתלבו בו כל ההרגלים הטובים המאריכים את החיים ומנעימים אותם.
לא הזמן הקשה ולא תנאי התקופה המסוערת אינם צריכים לעכור את רוחנו ולרפות את ידינו. נשמור על כוחנו ועל כושרנו. נתרחק מן היאוש ומשנאת-החיים, מרעיונות חורבן, הרס ונקמה. נטפח בנו את התקוה לימים טובים מאלה, ואז יעמוד בנו הכוח ליצור ולבנות את ביתנו ואת בית ישראל כולו.
לוגו מדור הספורט בירחון “עתידות” הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
הערות העורך
על “הדביר – ירחון לתורה וחכמת ישראל, ערוך ע”י הועדה התורנית שע”י הסתדרות הצעיר ארץ-הישראלי, בהשתתפות גדולי הרבנים וסופרים”, קראו כ א ן.
לוניה דבורין, שחקן ומאמן כדורגל, מוותיקי תנועת בית”ר. משפחתו חיברה ספר המופיע באתר לזכרו
אשר ברש, עורך “עתידות” היה סופר, אשר כבר נשכח מלב, כמו סופרים רבים בני דורו. אפשר לקרוא כ א ן ו כ א ן עליו ועל יצירתו.
