6. גיוס חרדים בירושלים – תש"ח

כרוז שהופץ בירושלים בשנת תש"ח מטעם אגודת ישראל בנוגע לגיוס החרדים:

Gius

ב"ה

הודעה

לנוכח השתוללות הדמים, אשר הקיפה את כל ערי ארץ הקודש ואת ירושלים, ולנוכח הסכנות המחמירות והולכות מיום ליום ע"י צוררים, אשר אמרו לכו ונכחידם – קורא מרכז אגדת ישראל בירושלים לכל צעירי עמנו מבין כל חוגי הישוב החרדי בירושלים לבוא ולהתיצב איש איש על משמרתו ואל תפקידו להגן על נפש ורכוש.

אחרי שהובטחו כל הדרישות לשמירת הדת במחנות המתפקדים, קדושת השבת, מאכלי כשרות, ויצירת אוירה דתית על-ידי הקמת חטיבות מיוחדות לצעירים חרדים,

קורא מרכז אגדת ישראל לכל איש ואיש בירושלים בני 17 עד 25 שנה

להתיצב

במפקד לשרות העם

שהוכרז עליו מטעם כל הישוב. נקבעו תחנות מיוחדות להתפקדות הנוער החרדי אשר תתנהלנה ע"י באי כח הצבור החרדי ושמקומן יתפרסם לחוד.

חובת ההתיצבות חלה רק על הזכרים, ובנות ישראל כל כבודה בת מלך פנימה. וכל בית ישראל יעתירו תפילה לפני רבון העולמים שיאמר די לצרות עמו ישראל וכימי צאתנו מארץ מצרים יראנו נפלאות.

חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו וה' יעשה הטוב בעיניו.

                                                                                         ועדת המפקד

                                                                                            שע"י

                                                                                     מרכז אגדת ישראל בארץ ישראל

                                                                                           ירושלם

דפוס "האומן" ירושלים

הערות העורך

מהו "המפקד לשרות העם"?

עוד בטרם החליטה עצרת האומות המאוחדות על הקמת מדינת ישראל והבריטים עדיין שלטו בארץ, קבע יושב ראש הסוכנות היהודית ומנהל מחלקת הביטחון דוד בן- גוריון ב- 9.4.1947 כי צריך להקים מיד מסגרת חובה לגיוס, כצורך חיוני להבטחת הקיום של היישוב העברי בפני המלחמה הצפויה.  מוסדות היישוב העברי – הנהלת הסוכנות היהודית והוועד הלאומי – פעלו להקמת גוף שיוכל לעסוק בגיוס ארצי מיד לכשתאושר ההחלטה באו"ם על הקמת המדינה . במהלך אוקטובר – נובמבר 1947 נקבעו העקרונות להפעלת הגיוס, וב- 19 בנובמבר 1947 הוקם "מרכז המפקד לשרות העם". בתאריך 1 ליוני 1948 עבר מנגנון הגיוס לידי משרד הביטחון של הממשלה הזמנית.

את הכרוז הזה מצאתי בארכיון הציוני המרכזי בירושלים, אגב חיפוש ההיסטוריה של משפחתי בישוב הישן, ואני מודה לאנשי הארכיון