לרגל ט"ו בשבט, חג הטבע ושמירת הטבע, ובסמוך לפטירתו של הסופר עמוס עוז, ברצוני להביא מדבריו בדיון במועצת החברה להגנת הטבע, אשר התקיים בחצבה, בינואר 1981. כותרתו של הדיון היתה: "הממד הציוני של שמירת הטבע". בדיון נשאו דברים, מלבד עוז, גם ס. יזהר, עזריה אלון, חיים גורי, עמוס קינן ויואב שגיא.
הימים ימי פינוי סיני וחזרת צ.ה.ל אל תחומי הקו הירוק, ופריסתו ברחבי הנגב, מה שהעלה שאלות של פיתוח מול שמירת טבע. דבריו של עמוס עוז אולי מעט פשרניים, אך כדרכו, בנויים לתלפיות, רהוטים ומהנים לקריאה, ונכתבו בראייה היסטורית רחבה. ואלו דברי עוז:
ומה אמר עמוס קינן באותו דיון?
"הטבע יכול להתקיים גם בלי ציונות, הציונות לא יכולה להתקיים בלי הטבע… החטא הקדמון של הציונות הוא הניסיון להתאים את הארץ הזאת אל הציונות, ולא את הציונות אל הארץ. […] וזה לא מקרה שהדבר המסמל יותר מכל את הציונות הוא הבולדוזר."