71. תמונה

בימים אלה אני משלים את עריכתו של סרט תעודה (דוקומנטרי) באורך 90 דקות, אודות מקהלת הנשים "נוה שיר". בחודשים האחרונים צילמתי את המקהלה בחזרות ובהופעות וערכתי ראיונות מצולמים לשלושים בנות המקהלה, מנצחת אחת ופסנתרנית אחת. בנוסף לשירתן הנהדרת ומרנינת הלב, למקהלת נוה שיר סיפור מיוחד. המקהלה הוקמה בפתח תקוה כמקהלת ילדות בשנת 1961, על-ידי המנצח נתן מרגלית. היתה זו חלוצת מקהלות הילדים בישראל, מקהלה איכותית ביותר, אשר הופיעה בכל הטקסים הממלכתיים (פרס ישראל, הדלקת המשואות, כינור דוד וכד') ועל כל הבמות המרכזיות בארץ וגם יצאה ארבע פעמים לסיורי הופעות באירופה.

בשנת 1988 נקטע הכל. המנצח, נתן מרגלית נפטר ממחלה קשה, בהיותו בן 59 בלבד, וקולה של המקהלה נדם.

ענת דור-מרגלית, אחייניתו של נתן, שרה במקהלת הילדות מאז היותה בכתה ד' ובבגרותה נעשתה אף היא מנצחת מקהלות. בשנת 2006 כינסה ענת את חברות מקהלת הילדות נוה שיר לדורותיה, ילדות אשר הפכו לנשים בוגרות, והן ערכו ערב לזכרו של נתן, בו שרו את שירי המקהלה. הצלחתו של הערב והמפגש המחודש הביאו לתחייתה המחודשת של המקהלה, הפעם כמקהלת נשים, אשר פועלת בהצלחה בניצוחה וניהולה המוסיקלי של ענת כמעט 10 שנים. וכל השאר יסופר בסרט "מקהלת נשים" עם צאתו לאקרנים.

במהלך איסוף חומרי ארכיון עבור הסרט, מצאתי באלבום התמונות של אחת מבנות המקהלה צילום שדיבר אל ליבי ועורר בי מחשבות רבות, על השינויים שעברנו, כחברה וכמדינה. (הקליקו על התמונה לשם צפייה בתמונה מוגדלת)

SHAZAR-bw-s

התמונה צולמה בשנת 1969, בעת שמקהלת הילדות הופיעה בבית-הנשיא בפני הנשיא זלמן שז"ר ורעייתו. מעבר לאיכות הצילומית של התמונה – הפרספקטיבה המושלמת בה נטוע נתן, המנצח, במרכז חלקת הדשא הקטנה, בצד אחד בנות המקהלה ומולן הנשיא, רעייתו ופמלייתו הצנועה; מה שצד את עיני ושבה את ליבי היא הפשטות הניבטת מן הצילום. הבנות עומדות על איזה קרש עקום המונח על כמה בלוקים. חלקת הדשא עם העץ הצעיר (אולי היום הוא כבר עץ גדול המתנשא אל על?), הנשיא ורעייתו יושבים קשובים על הכיסאות הפשוטים האלה, שהובאו מתוך הבית (כי אין בחצר "רהיטי גינה"). את הממלכתיות מייצגים שני אנשים בחליפה כהה ושוטר אחד בכובע רחב תיתורה, ואת החגיגיות מייצגת שרשרת הנורות מלמעלה.

הערות העורך

לטעימה קלה משירתה הזכה של מקהלת נוה שיר אפשר לצפות ולהאזין  כאן.  בתחילה נשמע קולן של הילדות מתוך תקליט (1984) ובהמשך מקהלת הנשים שצילמתי בהופעה בכנסיית מנזר האחיות מציון , עין-כרם, ירושלים.(רצוי לצייד את המחשב ברמקולים משובחים). ראו כיצד נראות היום הילדות שעמדו אז נרגשות מול הנשיא. ובעצם, גם השיר אותו הן שרות מתאים לתקופת החגים המסתיימת היום.

מודעות פרסומת

9 מחשבות על “71. תמונה

  1. אורי שלום ,
    שמחתי על המפעל החדש שאתה מתעד. כמה שידוע לי ,נתן מרגלית היה מורה למוסיקה ומנצח המקהלה בביה"ס היסודי ממלכתי ב ברעננה .בשנותיו הראשונות של ביה"ס. (ביה"ס הוקם בשנת 1952 – אם אינני טועה. ביה"ס השתייך אז ל"זרם העובדים" . היום נקרא "ביה"ס ע"ש ברטוב "- מי שהיה מנהלו של ביה"ס בשנים אלו. בשל גילי הצעיר, ובהעדר כישרון שירי , לא הספקתי אז להתקבל למקהלה שהוא ניצח עליה. אינני יודעת מדוע עזב את בית ספרנו: אחריו קבל את התפקיד המורה המנצח : שמעון כהן.

    ב ב ר כ ה
    זיוה ארז.

    • תודה זיוה,
      הפרק הזה בחייו של נתן לא היה ידוע לי, אני מכיר רק את פועלו בפתח תקווה, החל מבית הספר בשכונת נוה-כיבוש, אח"כ יד לבנים וכו'.
      אורי

  2. אורי,
    שמחתי לקרוא את הכתבה הזו. היא הזכירה לי את הביקור הקצר מדי אך מוצלח מאוד בביתך היפה, כולל ההזדמנות לפגוש את המשפחה (המורחבת :)). וכמובן ששמחתי להיזכר במקהלה. על זה, תודות.
    אתה כותב בין השאר: "צילום שדיבר אל ליבי ועורר בי מחשבות רבות, על השינויים שעברנו, כחברה וכמדינה." אני סקרן מאוד לשמוע מה הן מחשבות אלה. לעניות דעתי, זה מוסיף ערך ועצמה רבים לבלוג אם לא נסתפק רק בדיווח "יבש" מן העבר (למרות שאני מסכים שהנוסטלגיה כאן בהחלט יפה, מעניינת ורבת ערך בפני עצמה) על מה ואיך שהיה, אלא גם ננסה להשליך על ההווה והעתיד.
    משה

    • תודה משה,
      באופן מכוון לא פרטתי את הרהורי. אני משאיר לכל צופה להתרשם (או לא) מן התמונה ולהחליט האם היא מעוררת בו רגשות או מחשבות, מעבר לאינפורמציה שהיא מוסרת. אם הוא/יא גם רוצה לחלוק זאת איתנו – אדרבה. באותו אופן אני לא אוהב את הטקסטים "הגבוהים" של אוצרי תערוכות המלווים תמונות או צילומים בגלריות ומוזיאונים, המספרים לנו מה אנו אמורים לראות ולחוש ביצירות התלויות שם כאילוסטרציה לטקסט. ולמרות האמור לעיל, אני חושב שהמעט שכן כתבתי רומז על דעתי ותחושותיי.
      אורי

  3. אורי יקר
    שמחתי מאוד לראות את התמונה ולקרוא מרחשי ליבך.
    במהלך חיפוש אחר מקור מידע, במקרה הגעתי לבלוג הנ"ל
    תודה על הפרגון, המקצועיות, הכשרון והיצירתיות.
    מחכות בכליון עיניים למפגש הקרוב בסינימטק.
    ענת דור-מרגלית

  4. אורי, הנושאים בבלוג שלך מעניינים ומושקעים. שמחתי שמצאת את נתן מרגלית כנושא ראוי. נתן מרגלית היה המורה שלי למוזיקה בביס קרול בפת בשנים 1958-1961.אומנם לא זכיתי לשיר במקהלה שיסד אבל נתן מרגלית קרב אותנו לאהבת המוזיקה הקלאסית באמצעות גרמופון מופעל בקפיץ ידני .

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s