61. ממצולות הים ל"אגד" (1943 – 1944)

בספר השנה של אגודת העיתונאים משנת 1945 (מסכם את שנת 1944) הופיעה כתבת תדמית מענינת מאוד של חברת התחבורה "אגד". בכתבה זו מצאתי איזכור של פרשייה נשכחת – משייתם מן הים של אוטובוסים של חברת פורד, אשר היו על סיפונו של כלי שייט של בנות הברית, אשר טובע מול חופי ישראל במלחמת העולם השנייה. משיית המכוניות נעשתה בשנים 1943 (6 מכוניות) ו- 1944 (13 מכוניות). מכוניות אלו היוו תוספת נכבדה לצי ה"אבטובוסים" של אגד, אשר סבלה ממצוקת חלפים ובייחוד צמיגים במהלך שנות המלחמה.

הכתבה מספקת מוקדי עניין נוספים (ראה "הערות העורך"):

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הערות העורך

האם ידעתם שאת השם "אגד" העניק לחברה חיים נחמן ביאליק?

לא הצלחתי להתחקות אחר הפרשייה המוזכרת בכתבה של אגד. איזו אניה טובעה מול חופי ישראל?, כיצד?. הגורם שהיה הפעיל ביותר (ובאופן מוצלח) בהטבעת אניות מערכה של הבריטים והצרפתים במימי הים התיכון היתה שייטת הצוללות האיטלקית "שייטת 10", אשר צוללותיה היו מצויידות בצוללות זעירות ("חזירי ים") בעלות מוקשי עלוקה. שייטת זו הניחה את הבסיס לתורת הקומנדו הימי, ממנו שאב גם חיל הים הישראלי את מקורותיו.

ציטוט מתוך האתר "שבעת הימים" של יפתח קוזיק, על הצוללת האיטלקית "שירה" (SCIRE), שטובעה ע"י האנגלים כאשר תקפה את נמל חיפה:

"הצוללת המפורסמת " שירה " , סיימה את חייה במפרץ חיפה במהלך התקפה תת ימית על ספינות קרב ברטיות כחלק משרשרת התקפות מרשימות במיוחד של השייטת העשירית של חיל הים האיטלקי , הצוללת מדגם אפריקנו אדואה 600 נבנתה במשך שנתיים והושקה למים בינואר 1938 כדוגמתה נבנו 17 צוללות תאומות אורך הצוללת 61 מטר ודחי של 620 טון 45 ימאים על סיפונה  מנוע דיזל בעל 1200 כוחות סוס מתוצרת חברת פיאט ובנוסף שני מנועים חשמליים בני 800 כוחות סוס מתוצרת חברת מרלי , בשיוט מעל פני המים הגיעה הצוללת למהירות של 14 קשר ומתחת לפני המים יכלה לשייט במהירות של 7.5 קשר , שישה קני טורפדו 533 מ"מ ועומק צלילה מרבי של כ- 80 מטר , בהתאמה מיוחדת הוסיפו לצוללת שלושה תאים לאחסון " חזירי ים " ( צוללות אישיות לפשיטה ותקיפה ) סגן אלוף ולריו בורגזה היה מפקדה האגדי הראשון של הצוללת אשר שימשה את השייטת העשירית של חיל הים האיטלקי ובמובנים רבים נחשבת לשייטת "שהמציאה " את הקומנדו הימי , בחילות שונים בעולם ובכלל זה בחיל הים הישראלי הטמיעו שיטות עבודה וטקטיקות שפותחו הלכה למעשה בשייטת העשירית האיטלקית בפיקודו של בורגזה , שימוש בסירות נפץ בקאייקים בחזירי ים ועוד .

הצוללת שירה הייתה בראיה יהודית ישראלית צוללת עוינת אשר שרתה תחת המשטר האיטלקי הפאשיסטי והייתה בת ברית למשטר הגרמני נאצי במסגרת פעילותה התקיפה הצוללת מטרות רבות (בהצלחה מרובה ) בנמלים שונים באגן הים התיכון מגיברלטר ומזרחה והיוותה איום רציני ביותר עבור הצי הבריטי , באוגוסט 1942 במהלך משימת תקיפה שמטרתה לפגוע בספינות מלחמה בריטיות בנמל חיפה כשעל סיפונה 27 צוללנים אותרה והוטבעה הצוללת שירה ע"י ספינת הקרב הבריטית HMS ISLAY במרחק 11 ק"מ מהחוף בעומק של 32- 33 מטר על קרקעית הים. לימים אבד מיקומה של הצוללת הטבועה ורק בשנת 1984 תוך כדי ביצוע סקר ארכיאולוגי במפרץ חיפה התגלתה הצוללת האבודה , משלחת מהצי האיטלקי בסיוע צוללים ישראלים חילצו מתוך הצוללת עצמות אדם מהצוות שטבע במהלך המשימה האחרונה בה הוטבעה השירה , לוח זיכרון הונח על הצוללת במקום טביעתה וטקס רשמי נערך במקום ."

מידע מפורט יותר על עלילותיה של "שירה" אפשר למצוא באתר של צור שיזף ובאתר Tek-Dive (כאן המידע הרב ביותר).

אולם, המידע המצוי ברשת כולל תיאורי תקיפות של הצוללות הללו על ספינות מלחמה, ואילו סביר שכמות  כזו של אוטובוסים תמצא על ספינת הספקה (גם אלו היוו מטרה אסטרטגית בימי המלחמה). בכתבה מוזכרת המלה "טורפדה", כלומר נעשה שימוש בטורפדו להטבעת האניה. כל היודע משהו היכול לשפוך אור נוסף על הפרשה – מוזמן להעשיר את ידיעותינו.

ראו בתגובות לרשומה (בועה למעלה, או לינק לתגובות בתחתית הרשומה) את המשך הצטברות המידע על האוטובוסים (פורד פרגו) שנמשו מן הים.

מעניין כמובן להיווכח מה היה אוצר המלים העבריות בנושאים שונים הנסקרים בכתבה. אוטובוסים נקראים "אבטוסובים", מוסך הוא "גרג'" (וברבים "גרג'ים). יפה השימוש במלה "אמודאים". המלה "דרכים" מוטית בלשון זכר (במפה).

מפת קווי אגד מראה מה היו צירי התחבורה העיקריים בארץ ישראל בשנת 1944, אשר שיקפו את פריסת ריכוזי האוכלוסייה העברית. בולטים במיוחד ניתוקו של הנגב וריקנותו באותה עת. באר שבע היתה עיר ערבית לחלוטין וישובי "11 הנקודות" הוקמו רק בשלהי 1946. נקודת היישוב הדרומית ביותר היתה באר-טוביה (קוסטינה) ומרבית המפות מאותה תקופה מסתיימות בקו רוחב של דרום ים המלח. ספרות מן התקופה ההיא מעידה שהנגב היה "ארץ בלתי נודעת", עד שהחלו סיירי הפלמ"ח לתור אותה ברגליהם (גם זאת בניגוד לחוק המנדטורי שאסר טיולים בנגב). בית הערבה וקליה עדיין שוכנות מצפון לים המלח, לפני הריסתן במלחמת השחרור. (קליה חודשה לאחר מלחמת ששת הימים). כביש החוף (כביש מס' 2) בין תל אביב וחיפה עדיין לא היה קיים והתנועה נעשתה דרך מה שמכונה היום כביש מס' 4 (אשר נחנך בשנת 1937, לפני כן הדרך עברה בקלקיליה, טול-כרם וג'נין). סלילתו של כביש החוף החלה בשנת 1949 (בין ת"א ונתניה) והושלמה בשנת 1959 (בין חדרה וחיפה). הרחבת הכביש למסלול נוסף החלה בשנת 1963 והושלמה ב-1969.

מודעות פרסומת

10 מחשבות על “61. ממצולות הים ל"אגד" (1943 – 1944)

  1. מפת קווי התחבורה משקפת רק את קווי אגד. חסרים הקווים שהפעילו 2 חברות תחבורה בינעירונית נוספות, אשר התמזגו רק אחרי קום המדינה לתוך אגד. דרום יהודה – פעלה בקווי ראשון לציון, רחובות, חולון ובת-ים. שחר – פעלה בחיפה – הקריות ועמק זבולון. לכן כל אלה אינם מופיעים במפה. כמו כן כל התחבורה הציבורית בגוש דן הופעלה ע"י דן, שנוצר ממיזוג הקואופרטיבים "איחוד רגב" (רמת גן, גבעתיים, בני ברק) והמעביר שהפעיל קווים עירוניים בתל אביב.

  2. קיים סיפור דומה מאוד עם קטרי קיטור:
    למעלה מ- 23 קטרי קיטור אבדו בים בעת טביעת והטבעת אוניות שהובילו אותם לאפריקה, פרס ולמזרח-התיכון. קיימות דיאגרמות מצב טביעה של האוניה וצילומים תת-ימיים של שרידי 2 קטרים מסוג [WD] LONDON, MIDLAND & SCOTTISH (LMS) CLASS 8F, 2-8-0s באוניה Thistlegorm שהוטבעה על-ידי צמד מטוסי קרב גרמנים, בסמוך לשארם-א'-שייח' ביום 06.10.1941, שעה: 01:30 לפנות בוקר. כמו כן מופיעות מפות אזור הטביעה תוך ציון מיקום שרידי האוניה.
    מיקום מדוייק של האוניה הטבועה:
    27° 49' 03" N, 33° 55' 14"E. Northeast of Shag Rock, Sha’ab Ali

  3. על פי בדיקה נוספת ומעמיקה בשעה האחרונה: לגבי שלדות הפורד הוציאו הרבה יותר מהים ממה שמופיע במאמר. תודה לדני הגדול על המידע המעודכן. דני הוא חובב האוטובוסים הגדול מכולם.

    • תודה רוג'ר,
      על פי המשך חיפושים שערכתי ובעזרתו של יובל, התברר שהאוטובוסים שנמשו מן הים הם מסוג פורד פרגו. אוטובוס מן הדגם הזה נמצא במוזיאון הרכב ההיסטורי של אגד בחולון. השלדות הורכבו והושלמו בחברת "הארגז" לאוטובוסים עם 27 מקומות ישיבה. נהגי אגד כינו אוטובוסים אלה בשם "טעפלה" – סיר (או סיר לילה) באידיש. כנראה שהאונייה הבריטית טבעה מול חופי עזה ומידע שהתקבל מענת מרמז שהיא יצאה מאלכסנדריה.
      אורי

  4. אורי ערב טוב!
    כפי שצויין בפורום תחבורה ציבורית בתפוז – היו למעלה מ-40 שלדות של פורד פארגו ופורד V8 שנמשו מאוניה זו. רוב רובם המכריע של אוטובוסים אלו הורד משירות ונגרט כבר בשלהי 1951 משום מצבן הקורוזיבי של השלדות ומכלולים נוספים. במקומם החלו להיכנס לשירות אוטובוסי שוסון ממספר דגמים. בסה"כ הופעלו בישראל 254 שוסונים במספר חברות שונות. אם תרצה פירוט תוכל לבקש זאת בפורום תחבורה ציבורית. מעניין לציין שאוטובוס השוסון האחרון שהגיע ארצה היה 66-141 של "המקשר" והוא הוכנס לשירות ביום 6 בינואר 1960. אוטובוס השוסון האחרון שנסע בנסיעה רשמית היה בקו 4 של "דן" בתל-אביב ונסיעה זו התקיימה ביום 25 בינואר 1973. מספרו של השוסון הנ"ל היה 36-254. בתקופת חתימת הסכמי ההפרדה שלאחר מלחמת יום הכיפורים, הושמשו שלושה שוסונים ישנים ב"אגד" והועברו לשימוש זמני לטובת הצבא. הדבר נבע ממחסור חריף באוטובוסים באותה עת. אותם שוסונים הורדו סופית משירות במארס 1974.

    • רוג'ר,
      תודה על המידע המעניין.
      מה שחסר לי בסיפור הוא איזו אוניה טבעה וכיצד. למי היו מיועדים כלי הרכב שעל האוניה?
      משום מה מידע זה אינו מופיע באף אחד מן המקורות אותם בדקתי ואני רואה שגם המומחים מפורום תפוז אינם מכירים את כל פרטי המקרה.
      אורי

  5. אחפש לך את שם האוניה.
    כלי הרכב שעל סיפונה שמספרם היה כנראה 44, יועדו לקואופרטיבים אגד ושחר.
    אנסה לאתר למענך את שמה של האוניה.

    • יופי, תודה.
      מלשון המאמר אפשר להבין שהאוטובוסים לא היו מיועדים מלכתחילה לאגד או שחר, משום שנכתב שרק לאחר טביעת האונייה הגיעה אגד להסכם עם פורד. אך אולי יתברר אחרת בעזרתך.
      אורי

      • אורי ערב טוב!
        ערכתי היום בדיקה עם מספר גימלאים מאגד ותשובתם החד משמעית היתה שהשלדות יועדו בכלל למשאיות פורד. עקב המחסור החמור בחלפים החליטה אגד לרכוש את האוניה הטבועה על מטענה ולהציל כל שניתן היה. אגד שיתפה בענין את "שחר" ולכן יועדו השלדות לשני הקואופרטיבים כאמור בהודעות הקודמות.
        כעיקרון – שלדות של משאיות התאימו גם לבניית מרכבי אוטובוסים עלייהן כך שלא היתה בעיה עם זה. הטעות היתה שלא מיהרו לשטוף עם מים או שמן בהטבלה באמבט גדול את השלדות לאחר הוצאתן מהים משום שלא הצליחו להתפטר מכל החלודה וזו החלה להתפשט במהירות על הברזל מיד לאחר הוצאתו מהים. בבדיקות במוסכים לאחר שהאוטובוסים כבר נבנו והופעלו, התברר כי השלדות מלאות בחלודה ובעיקר במקומות שקשה להגיע אלייהם או בנקודות ריתוך שלא נצבעו היטב. זו הסיבה הבטיחותית שכלי הרכב הנ"ל הוצאו משירות יחסית מוקדם.
        אמשיך בנסיונות לאיתור תאריך הארוע ושם האוניה. ידוע שהאוניה טבעה מול חופי יד מרדכי של ימינו ואני מניח שהאוניה עדיין נמצאת טבועה במקומה.

  6. העברתי הרגע את הבקשה למנהל ארכיון אגד – צביקה שיחפש בעצמו את המידע הזה למעננו.
    כיצד קשורה ענת לסיפור הזה?
    דרך-אגב: לגבי אוניית הקטרים, קיים ספר נהדר המצוי ברשותי:
    KEAN'S JOHN, SS THISTLEGORM – THE TRUE STORY OF THE RED SEA'S GREATEST SHIP WRECK, PUBLISHED BY THE AUTHOR 2003, (JOHN KEAN c/o OCEAN COLLEGE, P.O.BOX 130 SHARM EL SHEIKH, SOUTH SINAI, EGYPT), DAR EL-KUTEB REGISTRATION 20857/2002 (UNDERWATER WORLD PUBLICATIONS Ltd, TEDDINGTON, MIDDLESEX, ENGLAND 2003)
    (153 PP.) [ISBN 977-17-0753-1]
    העתקתי ממנו את הפרטים בשבילך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s