55. אנטיניגריזמוס (1919)

בעקבות מהומות השחורים בעיירה פרגוסון במיזורי, ארה"ב.

מה כתבו בעיתונות העברית כאשר הפוליטיקלי עדיין לא היה קורקט?

א. מתוך: קונטרס, בטאון התאחדות ציונית-סוציאלית של פועלי א"י "אחדות העבודה", ל' תשרי התר"ף     (1919). מן המדור "בעולם". [בסוגריים מרובעים – הערות שלי א.ר.]

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

בשל איכות הסריקה, להלן המאמר מוקלד:

הניגרים בדרומה של אמריקה ובצפונה

עד שנות המלחמה האחרונות היה מקום מושב הניגרים [מלשון niggers – כינוי שהפך מאוחר יותר לשם גנאי לשחורים] בעיקר בדרום-אמריקה [הכוונה דרום ארה"ב], שם ראו אותם הלבנים כראות חיות, שכל הורגיהן לא יאשם. ביחידות ובהמונים נרצחים הניגרים בראש כל חוצות. הלבנים חושבים את זה לדבר שבהכרח ולדבר שבחריצות. העתונות המכורה למלך מגדילה את תאוות-הרצח, בהראותה השכם והערב על הסכנה הנשקפה מן השחורים. זאת לא אומרת, שהאמריקאים הדרומים הנם רוצחים בטבעם יתר מן הצפוניים. אלא שמצב הדברים גורם לכך: היחס הטבעי מצד הלבנים לניגרים המרובים, שעוד לפני עשרות בשנים היו עבדיהם, הוא כאל זבובים רעים ומטרידים, שכל מי שאינו מתעצל, ממעכם. אמנם, החוק אוסר רציחת-נפשות ניגרים. אבל חוק שבעל פה ושבלב תמיד כחו גדול מחוק שבכתב. והרי בבתי הספר ובטרמוויים [כלי תחבורה עירוני – חשמלית] ללבנים אין מקבלים שחורים ללמוּד ולנסיעה, וזה בורא אטמוספירה מיוחדה.

בצפון-אמריקה, במקום שהניגרים הם מועטים, לא התפשט האנטיניגריזמוס כל כך. ואולם כשהתפרצה המלחמה, ובעלי בתי החרשת הצטרכו לפועלים יתירים, הביאו הרבה ניגרים מן הדרום. כחצי מיליון ניגרים חדשים התישבו במשך המלחמה בערי התעשיה: וושינגטון, שיקגה [שיקגו] ועוד. ועם רבוים, נתרבתה גם השנאה אליהם. דאגו להושיבם ברחובות מיוחדים, לגזור עליהם גזירות-פרעה. מנהיגי-פועלים ידועים התחילו לעשות תעמולה: הנה עם יצא מן הדרום ולא ישאיר לנו מקומות-עבודה וכו' וכו'.

בינתים עבדו הרבה ניגרים בצבא, וכששבו עכשיו אין הם נושאים בדומיה את כל הפוגרומים שעורכים להם הלבנים.                                                                                                                  החדוש של המאורעות האחרונים בוושינגטון ובשיקגה אינו בפרעות. פרעות על ניגרים מצד הפורעים הלבנים הנם חזיון ישן. החדוש הוא, שהניגרים מתחילים להגן על עצמם, והעתונות מתחילה לספר, שעורכי הפוגרומים הם הניגרים, הניגרים הם עושי-פוגרומים.

עולמו של הקב"ה מלא צדק.

ב. וכעת: עת לצחוק.

מתוך: עתון הילדים "הבקר לילדים", מוסף הילדים של העתון "הבקר" 28.9.1944

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

המדור: "עת לצחוק"

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

והנה ההלצה:

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הערות העורך

עיתון הבקר היה עיתונם של הציונים הכלליים, כלומר חוגי הסוחרים ומעמד הביניים, אשר לא נמנו על מפלגות השמאל.

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “55. אנטיניגריזמוס (1919)

  1. המילה "ניגרו" (לא "nigger"!) לא היתה מילת גנאי אלא שימשה באופן כללי לתאר שחורים. לא היה שום דבר לא פוליטיקלי קורקט במילה הזו, גם לא בסטנדרטים של היום.

    העיתון מזדהה עם סבלם ומאבקם המעמדי של השחורים ולא בז להם או מתנשא עליהם בשום אופן. יש פה ניתוח במיטב הדיאלקטיקה הסוציאליסטית של הזדהות עם המנוצלים בני כל הלאומים והצבעים.

    אמנם גם המילה "ניגרו" וגם המילה "nigger" נסמכות על המקור הלטיני "nigrum", אבל העובדה שמצאו דרך להשתמש במילה מהשורש הזה כמילת גנאי לא אומרת שכל המילים מהשורש הזה פסולות.

    • תודה רבה (לאנונימי/ת) על התגובה וההבהרות. אכן הכותב מזדהה עם השחורים, אך הסגנון והדימויים מעולם החי – מקומם לא יכירם בעיתון של היום, כמובן. על אחת כמה וכמה ה"בדיחה" מעיתון הילדים.

      • טוב, 'הבוקר' היה עיתון הציונים הכלליים, ומה לזעיר בורגנים אלו ולרגישות חברתית?

        לא בטוח שהבנתי על איזה דימוי מעולם החי דיברת. אם הכוונה להשוואה לזבובים, זה לא שהכותב משווה את השחורים לזבובים אלא משווה את היחס אליהם מצד הלבנים ליחס לזבובים. גם פה יש דווקא רגישות חברתית גדולה.

        מי כתב את המאמר הראשון? יש במקור כרדיט לכותב?

  2. אין קרדיט. מרבית המאמרים והרשימות בכתב-עת זה חתומים בראשי תיבות או פסיאודונים, מלבד כמה מחברים קבועים כגון הסופר א.ז.רבינוביץ. לרוב, כאשר אין כלל חתימה המדובר בעורך הראשי של כתב העת, שגם שמו אינו מוזכר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s