51. בחיק הגליל, ארץ ירדן וחרמונים

לעתים מתגלגל לידיך ספר ישן ובלתי מוכר, אשר נכתב על-ידי, או על אודות, אדם בלתי ידוע לרבים, או שכבר נשכח. קריאת הספר עשויה לגלות אדם מיוחד במינו ולהאיר, מבעד לסיפור חייו, את התקופה בה חי והמאורעות בהם נטל חלק או להם היה עד. אם סקרן אתה ותרצה להעמיק ולחקור, למשל: מי צייר את האיורים ומי צילם את הצילומים המעטרים את הספר, יתגלו לפניך עוד סיפורי חיים מופלאים.

כזה הוא הספרון הקטן "בחיק הגליל", מאת נחום זכאי,  בן קיבוץ איילת השחר (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1953). קורות חייו של נחום דומים לאלו של רבים אחרים, אשר עלו ארצה, הצטרפו לקיבוץ והפכו ל"אנשי עבודה והגנה" וחייהם נגדעו באחת מ"מערכות ישראל". אך רגישותו וכשרון הכתיבה שלו והדפים אשר הותיר אחריו, עוזרים להנציח אותו ואת סביבתו הקרובה ולגאול את זכרם מחשכת השיכחה.

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

קורות חייו של נחום זכאי בהקדמת הספרון.

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

נחום היטיב לתאר את נופי הגליל ובייחוד את אגם החולה, לפני שהחלו עבודות ייבושו, ברשימות ובסיפורי ילדים שכתב ("ארץ ירדן וחרמונים"). בייבוש החולה תלה תקוות רבות לניצול אוצרות הטבע ופיתוח החקלאות ולא זכה לחזות בהיכזב תקוות אלה. ברשימותיו משנות השלושים ועד 1952, השנה בה נפל, בנסיבות עלומות, כתב נחום על יישוב הגליל, על היחסים עם ערביי הסביבה ועם אנשי המנדט, שאת נחת זרועם למד להכיר על בשרו. הוא כתב על קרבות מלחמת השחרור ונפילת משמר הירדן, על לילות של שמירה ועל חדוות הקציר בקומביין ("מפנקסו של איש גלילי"). בחרתי כמה קטעים בהם ניכרת רגישותו של נחום לבני אדם, בייחוד החלש והשונה – עולים חדשים, ערבים מפוני הכפרים בחולה.

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

דייגים מחולתה באגם החולה. הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

 

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

מי צייר איור זה? ראו בהמשך…

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

את הספר מלווים איורים נפלאים של נופי החולה, שאינם חתומים בשם הצייר. רק בתוכן העניינים, מופיע תחת הכותרת "רישומים" השם אריה חצור.

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

אריה חצור נולד בשנת 1907 במצרים למשפחה בעלת נתינות גרמנית, אשר גורשה בחזרה לגרמניה במלחמת העולם הראשונה. החל ללמוד ציור בגרמניה אך נאלץ להפסיק את לימודיו עקב עליית הנאצים. עלה לארץ בשנת 1930 והיה ממייסדי קיבוץ גבעת ברנר. גוייס לפלמ"ח ונכלא ב"שבת השחורה". בקיבוץ היה מורה לציור וצייר תפאורות להצגות, הגדות לפסח ואת תוויות מוצרי בית החרושת "רימון" לריבות ומיצים. כאשר החלו לייבש את אגם החולה הוזמן אריה להנציח בציוריו את נופי האגם וציפוריו. הוא רבץ בבוץ בין הקנים, במשך שלושה ימים והוציא תחת ידיו ציורים נפלאים ומדוייקים מדעית. אריה ציווה במותו לא לפרסם את ציוריו והם נמצאו לאחר למעלה מעשרים שנה בארכיון הקיבוץ. את סיפור חייו של אריה חצור אפשר למצוא באתר של קיבוץ גבעת ברנר (כדאי לעבור בין הלינקים ולראות את הרישומים של אריה ששירבט בעזרת 3 עטים צבעוניים בישיבות המזכירות, את תוויות מפעל רימון וציורים נוספים). כמה מציורי הציפורים מן החולה אפשר לראות כאן בכתבה על גילויים המקרי בארכיון הקיבוץ.

הערות העורך

נסיבות נפילתו של נחום זכאי אינן מוזכרות, גם לא בדף הזיכרון באתר קיבוץ איילת השחר. מצויין רק שהוא נפל ביום העצמאות תשי"ב בעת תמרון (כנראה תאונת אימונים (?)) כל היודע פרטים נוספים מוזמן להאיר את עינינו. אין בספר "בחיק הגליל" פרטים על הצלמים שצילומיהם מופיעים בו. יתכן שהצילומים הם של הצלם הידוע מקיבוץ חולתה פטר מירום. ואגב – שמו העברי של אגם החולה, כפי שמופיע בספרים ישנים הוא מֵי מָרוֹם.

ציורים נוספים של אריה חצור מופיעים כאן. קווים לדמותו כאמן באתר גבעת ברנר

 

4 תגובות בנושא “51. בחיק הגליל, ארץ ירדן וחרמונים

    • עצוב שנחום זכאי ועוד רבים אחרים נפלו במלחמות מיותרות.
      עצוב שייבשו את החולה (באמתלות כוזבות כמו "הדברת המלריה") ונותרו ממנה רק ציורים וצילומים.
      עצוב.
      אורי

  1. הי,
    נחום היה סבא שלי והאח שלו שאול הוא זה שהיה אחראי על יבוש אגם אחולה והאח הגדול שלהם משה הוא זה שרחש בין היתר את ספינת המעפילים אקסודוס…

  2. מעניין אוהד. לא ממש קראתי אהל זה נראה כצריך לקרוא אעשה זאת בי ים הקרובים.

להגיב על אהד זקהייםלבטל