לוח קואופרטיבי שמושי יצא לאור אחת לשנה במשך עשרות שנים, החל משנת 1930. (ראה הערות העורך להלן). החומר המובא כאן לקוח מן הלוחות הראשונים – 1930 – 1935.
כמה פנינים מתוך הלוחות, בייחוד מן הלוח הראשון (1930 – 1931):
עשרת הדברות לחוסכים
מחלקות ממשלת המנדט. שימו לב למחלקה לחפוש חטאים (המחלקה לחקירות פליליות):
שערי המטבע בשנת 1930 – שימו לב לחוזקה של הלירה הא”י (לירה א”י אחת שווה 4.86 דולר, היום התהפכו היוצרות). עם השלטת המנדט הוחלפה בישראל הלירה המצרית בלירה הא”י.
רשימת הבנקים בארץ ישראל. לאן נעלם האוצר הבולגרי?
מידע מענין הוא מספר היהודים בארצות שונות בעולם (1929) ובישראל (1931) וגם היחס בין מספר הערבים והיהודים ביישובי ארץ ישראל באותה עת. (שימו לב למספר היחסי בין ערבים ויהודים בערים רמלה, טבריה, עכו, אך בייחוד באר שבע):
קטע מתוך סקירה על מצב התחבורה בארץ ישראל, 1934 לעומת 1933. ראו כמה טרקטורים היו בישראל:
כדאי לצפות בכמה פרסומות על מנת לחוש את רוח התקופה. תחילה מספר חברות ביטוח. המלה ביטוח עדיין לא היתה קיימת והביטוח נקרא “אחריות”. שימו לב, שגם אז חברות הביטוח הבטיחו הבטחות:
יוסף ריבלין שלח ידו בכמה סוגי מסחר, כולל פילמים מדברים עברים ויהודים
הערות העורך
לוח קואופרטיבי שמושי יצא לאור על-ידי “המרכז” – מוסד מרכזי של האגודות ההדדיות לאשראי ולחסכון בארץ-ישראל, אשר ריכז את הפעילות של הגופים הקואופרטיביים – בעברית: אגודות שיתופיות. החל משנות העשרים של המאה הקודמת, ואף לפני כן, הוקמו בישראל אגודות שיתופיות רבות בתחומי המסחר והצרכנות, התחבורה, החקלאות, התעשייה והבנקאות. גופים כגון אגד, דן, הארגז, אגודות הכורמים, תנובה המשביר ורבים אחרים, חלקם בחסות ההסתדרות ותנועת העבודה וחלקם גופים פרטיים. עם דעיכת הרעיון הקואופרטיבי בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת, עברו אגודות רבות תהליכי הפרטה. מידע על אגודות שיתופיות הקשורות לתנועת העבודה אפשר לקרוא כ א ן. סקירה מקיפה על הקואופרציה בישראל בתקופת המנדט, בייחוד הגופים הפרטיים, אפשר לקרוא במאמרו של נחום קרלינסקי.
הלוח הקואופרטיבי, בעריכת יל”ג כהנוביץ (הלשונאי והבלשן יצחק אבינרי, שהיה העורך הלשוני של הלוח, החליפו כעורך ושימש בתפקיד למעלה מארבעים שנה) אשר כתוב ברוח של “עשיית נפשות” לרעיון הקואופרציה, הוא מקור בלתי נדלה של מידע כלכלי והיסטורי על התפתחותה של ארץ ישראל ועל המעבר משלטון המנדט אל מדינה עצמאית, מן ההיבטים הכלכליים והשלטוניים-ממסדיים. למשל – בסקירה הכלכלית על שנת 1931 אפשר ללמוד על היבוא והיצוא של ארץ ישראל. היצוא העיקרי של ישראל הוא תפוזים (50%), שאר המוצרים שישראל מייצאת הם סבון כביסה (10%), אבטיחים ותבואות (15%) ומוצרי תעשייה – מלט, גרביים ושניים תותבות!. המדינה אליה היצוא הוא הגבוה ביותר היא אנגליה (תפוזים) ואחריה צועדות מצרים וסוריה, הקונות גם מוצרים נוספים הנזכרים לעיל. מסוריה מייבאת ארץ ישראל אריגי משי וכותנה, ממתקים, נעלים, ביצים. עצי-בנין מיובאים מרומניה, תפוחי-אדמה מקפריסין ושמן זית מאיטליה. מכשירי כתיבה, מכונות וכימיקלים מגיעים מגרמניה. בשנת 1931 פקדו את נמלי ארץ ישראל (עזה, יפו, חיפה, עכו) 806 אניות-קיטור ו-2143 אניות-מפרשים.
הבעת תודה – הסריקות מלוח הקואופרציה השמושי נעשו באדיבות הארכיון הציוני המרכזי, ירושלים.
האוצר הבולגרי אצלנו, אורי.
אל תדאג. הוא בידיים טובות, והחזרנו אותו לבעליו המקוריים, כאן, בכפר הבולגרי.
שבת שלום,
דרור