38. מנחם אב

רשומה זו, היוצאת לאור בערב ט' באב, מוקדשת לחודש אב .  מקובל לשייך כמה פורענויות  אשר ארעו לעם היהודי לתאריך תשעה באב: נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ / חרב בית המקדש הראשון / חרב בית המקדש השני / נלכדה ביתר.

מתוך הספרון : אבל ונחמה, משבת "חזון" עד שבת "נחמו", "שי" – ספריה עממית קטנה, הוצאת "המזרח" מיסודה של הסתדרות המזרחי המרכז העולמי, (1946). בעריכת הרב מאיר ברלין. החוברת מוקדשת לתשעה באב.

הקליקו על התמונה לקבלת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה לקבלת תמונה מוגדלת

אמירה המיוחסת לחיים נחמן ביאליק:

הקליקו על התמונה לקבלת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה לקבלת תמונה מוגדלת

ועוד כמה ייצוגים של חודש אב.

מתוך:  לוח החייל היהודי משנת 1941 (ראה רשומה מס' 36 )  – לכל אחד מחודשי השנה מוקדש בלוח זה טקסט קצר, המתאר את האקלים, הטבע והעבודות הנעשות בשדות ובמטעים באותו החודש, בצירוף צילום מנופי ארצנו. לחודש אב הותאם צילום של ירושלים.

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

ומתוך לוח נוסף: לוח "מולדתי – לנוער ולעם" משנת 1936, מטעם הקרן הקיימת לישראל, בהוצאת ראובן מס, ירושלים, בעריכת אהרן זאב בן ישי.

הקליקו על התמונה להצגת צמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת צמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

(שימו לב למניין השנים מן החורבן ומהכרזת בלפור, בכיתוב אשר מתחת לשנת ההוצאה לאור לעיל).

בלוח זה, היה מוקדש בכל חודש תיאור של הטבע בחודש זה, הכולל את מופע כוכבי השמים, האקלים, חדשות מעולם הצומח והחי, מן החיים במים ומן החקלאות. ואנו פונים כמובן לחודש אב:

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

 (שימו לב לפסקה על האקלים הכתובה בחרוזים. הכותב הקפיד לחרוז סעיף זה מידי חודש בחודשו. כך למשל בחודש תמוז: "צמחים נמים בעצלתים. רוחות-ים בצהרים. טל בלילות לעתים. ימי קציר חטים!")

ומאחר ואנו עוסקים בלוחות שנה, אציג עמוד נוסף מתוך לוח מולדתי: לנוער ולעם, ובו שיר מאת דוד פרישמן:

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת

הערות העורך

מתוך שהצגנו את חודש אב כפי שמיוצג בספרוני ה- "לוח", אוסיף כמה הערות על ז'אנר זה, שהיה מקובל ונפוץ הן בגולה והן בארץ ישראל. הלוחות היו מיועדים לקהלי יעד שונים, ובהתאם לכך הותאם גם תוכנם. מלבד לוח שנה, הם כללו תערובת אקלקטית למדי של מידע גיאוגרפי, היסטורי, ספרותי ומדעי. היה אפשר למצוא שם תמיד מידע על מוסדות הציונות ועל מנהיגי הציונות, כולל תמונת דיוקנם (כוככב-העל היה תמיד הרצל), לצד מידע על ארץ ישראל, תושביה וישוביה הישנים והחדשים, ציטוטים מן המקורות, שירים של משוררים חשובים, אך גם נימוסי שולחן, סימני מורס ומידע שימושי נוסף. דוגמה מצוינת היא לוח כל-בו לתלמיד, ("פנקס של כיס"), אשר יצא לאור בשנת 1927 בהוצאת "הספר" בלונדון, בעריכת שמואל פרלמן וזאב ז'בוטינסקי (על הספרון מופיעים רק ראשי התיבות של שמותיהם – פ"ז). הספרון כולל גם לוחות תאריכים חשובים, "יסודות חֵמיים של חמרים אחדים" (אש-בנגל אדומה, בדולח-הרים, חלמיש, סם-שלשול), מילונים קצרים בצרפתית ואנגלית, נוסחאות מתמטיות וחוקי האלגברה, והפיסיקה וכמובן נימוסי השולחן עם ציוריו של מכס נורדאו (שהופיעו גם בלוח "מולדתי"). ביוזמתו של יחיאל קדישאי הודפסה בשנת תשס"ה מהדורת פקסימיליה של ספרון זה, בהוצאת כינרת זמורה-ביתן דביר ומכון ז'בוטינסקי. משיקולי זכויות יוצרים לא אציג קטעים מספרון גדוש-ידע והווי זה. יזכר לטוב גם הלוח אשר יצא במשך שנים רבות מטעם החברה לקואופרציה, ממנו אביא פכים קטנים בקרוב. מעת שהחלו הלוחות לצאת לאור בארץ ישראל, מיוצגות תמורות הזמן ומודגמים חילופי העונות על-ידי תיאור העבודות החקלאיות הנעשות בכל חודש מחודשי השנה ומודגש היחס אל הנוף והטבע, אשר נעדרו כליל מן הלוחות שיצאו בגולה.

ז'אנר הלוחות לא איבד מקסמו גם בימינו, אלא שהלוחות הפכו ל"יומנים", ואת מקומם של האישים הרצל, ויצמן וסוקולוב, תפסו יעל בר זוהר ונינט טייב. את יהודה הלוי החליף יודה לוי, ונימוסי שולחן כלל אין לצפות למצוא שם.

הבעת תודה – הסריקות מלוח "מולדתי" באדיבות הארכיון הציוני המרכזי בירושלים.

 

 

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s