בעוד עיניי כל העולם נשואות אל כר הדשא בברזיל, לא נוכל אף אנו להתעלם מן העיסוק התמוה הזה. נחזור לחודש יולי בשנת 1956 וניווכח פעם נוספת, שבארץ ישראל גם אירוע ספורט נושא משמעויות היסטוריות, פוליטיות ואפילו ספורטיביות.
קטעים מתוך: “שני מאורעות ולקחם”, מתוך מדור הספורט של רבעון לנוער עתידות, קיץ תשט”ז וסתיו תשי”ז. מאת: מ. בניהו.
הרשימה מובאת במלואה, כלשונה. יש להקליק על התמונות על מנת להגדילן ולקרוא את הטקסט המרתק. לאחר ההגדלה יש להציב את הסמן על התמונה ואם הוא בעל צורת “זכוכית מגדלת, – להקליק שנית להגדלה נוספת.
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
הקליקו על התמונה להצגת תמונה מוגדלת
הערות העורך
את תיאור שני המשחקים ההיסטוריים ניתן לקרוא גם באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל. המשחקים נערכו במסגרת המוקדמות לקראת אולימפיאדת מלבורן, אוסטרליה, בה זכתה לבסוף נבחרת רוסיה במדליית הזהב.
הייתי שם!
היה לי דוד שלקח אותי לעתים למשחקים בינלאומיים.
את הנגיחה של סטלמך אי אפשר לשכוח.
כילד התקשיתי לראות בזה מאורע לאומי אבל אין ספק שהייתה שם התרוממות רוח.
תודה גדי.
הזיכרון היחידי שלי מכדורגל הוא שמוטל’ה שפיגלר היה בא לבקר את ההורים שלו, שהיו שכנים שלנו בנתניה.